הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

[השושנים]

...בעוד כמה דקות יתחיל הצעד הגדול המשמעותי ביותר של המסע, אצא לי מירושלים לנמל חיפה ברכיבה אשאיר את האופנוע בנמל
ואחזור לי ברכבת לירושלים. כמובן שמרפי הי"ד סידר לי רכיבה רטובה לשם, 15 שנה לא הייתה כזו מערכת גשם באפריל ואז קבענו
לרכוב עם האופנוע לאירופה...מחר שמשי....

אז כמובן שתכננתי לצאת לחיפה עם מעיל וכפפות הקיץ להשאיר אותם עם האופנוע אבל עכשיו אצטרך לרכוב עם ציוד חורף ולהעמיס
את ציוד הקיץ בנוסף לדברים שכבר על האופנוע ולחזור ברכבת עם ציוד החורף...מסורבל אבל אפשרי.

הציוד הוכן ערב קודם הרשימות נבדקו ושלב א' של המסע יוצא לדרך...תמונות מהנמל יהיו בקרוב, אז אל תלכו לשום מקום!

[AsafA]

בהצלחה!

[השושנים]

20230413_135808.jpg

[קידוזו]

אחשלו. הכל יהיה בסדר. תיהנו ותראו דברים יפים.
ותלמד ממישו להעלות תמונות כי נשבר הצוואר

[השושנים]

איך מתחילים לספר על מסע של חודשיים, מה להגיד מה להשמיט, איזה תמונות לבחור ואיך לא להעיק ולשעמם...נתחיל ונראה לאן זה יוביל אותנו, הרי אנו לומדים...לשחרר.
הדרך לנמל בחיפה הייתה סיוט מתמשך כמעט שעתיים של גשם וברד בסופה הכי משונה של השנה, ידעתי שהיא תהיה כזאת אז רכבתי עם ציוד שלא יגיע איתי לשם...להשאיר את האופנוע שלך לבד בידי מישהו זר ולא מוכר ועוד עם מפתחות הסוויץ וללכת... זה אולי הדבר הקשה ביותר אבל אנחנו לומדים...לשחרר...נחתנו ביוון ועשינו הפעם את כל הדרך לבד בתחבורה ציבורית, למה? כי זה טיול אחר עמוק לא מוגבל בזמן וזו הדרךצהטובה ביותר להתערות במרחב הכללי וגם להוכיח ולתרגל את עצמינו להסתדר. הלך יפה ובקלות. טיול כזה מצריך פרופורציות וסבלנות אז על מנת להכניס קצת דברים לפרופורציה האופנוע שבתמונה עשה כיצי מליון ק"מ עם הבעלים שלו בכל העולם...את שלנו נפגוש ביום שלישי, כי שני זה חג פה...עז שלא ידענו ולמדנו לאהוב.20230414_212449.jpg

[השושנים]

כתבה אשתי האהובה, כשהחלטנו לתעד את המסע שלנו, לצאת עם מעט מטען, הרבה חלומות, ולהתחלק בכל. טיול שחרור - הרפתקה זוגית דו גלגלית - לומדים לשחרר

פרולוג

לפני 35 שנים (פלוס מינוס), השתחררנו, רן ואני מהצבא, והאמת שנכנסנו ראש בראש בחיים.
עברנו לגור יחד בירושלים, התחתנו, למדנו, עבדנו וגידלנו ילדים וכלבים.
התחתנו צעירים, הפכנו להורים צעירים ורן תמיד אמר "גומרים הולכים" בבחינת התחלנו מוקדם ונשתחרר מוקדם.
והאמת, בדיוק כמו שרן אמר הילדים גדלו ופרחו מהקן וחזרנו להיות זוג צעיר. להיות יותר אדונים לזמן שלנו, לצאת לטיולי רכיבה עם האופנוע ( שהתחלף במשך השנים) והפכנו לאדוני השלט והטלוויזיה.
טיול שחרור, אחרי צבא, למזרח, לדרום אמריקה וכזה, לא היה משהו שחשבנו עליו.
האמת, רן רצה לצאת לטיול אופנועים באירופה כשהשתחרר לפני, אבל החליט לדחות כי הבין שיש מצב שאני אעשה "טיול שחרור" משלי פה בארץ.
לכל הדואגים, הוא פוצה בגיל 50 כשיצאנו לטיול הרכיבה הראשון שלנו בחו"ל.
מודה שהתמכרתי לרכיבה. ליכולת לראות בלי מחיצות ולהיות במגע עם העולם: המראות, הריחות, מזג האויר, הרוח בפנים, התנועה עם האופנוע...
תחושה של חופש.
זכינו, רן ואני, לצאת לפנסיה יחד, לפני שהקששנו ממש, ולצאת לטיול שחרור משלנו.
חודשיים שלמים עם האופנוע שלנו, שיגיע במעבורת ליוון שם נפגוש אותו ומשם נצא לדרך...
יוון, איטליה (במעבורת), צרפת, פירנאים, ספרד, פורטוגל, דרום ספרד, גיברלטר.
ההסכם בננו אומר שיש תכנון מסלול כללי אבל שום דבר לא סגור מראש. נקבל החלטות, תוך כדי תנועה. נתעכב איפה שיהיה לנו מעניין וכיף וכמה שנרצה. זו המהות של טיול שחרור: לשחרר, לזרום, לנשום, להשתחרר ממסגרות.
אז בעצת גיא שלנו, אנחנו נכתוב יחד מהפרופיל של רן. נשתף בחוויות ובתמונות. מוזמנים להצטרף אלינו למסע אבל ממש לא חייבים. אפשר פשוט להמשיך לגלול...

וכי אני זה אני... אני מסיימת לכתוב את הפרולוג 3 ימים לתוך אתונה

אנחנו מתרגלים לתחושת החופש. קשה לתאר את ההתרגשות שמציפה בכל פעם שנזכרים שScreenshot_20230416_220747_Ituran App.jpgיש לנו עוד המון זמן...

[השושנים]

האופנוע נמצא כ 65 ק"מ ממני ואנחנו מחכים לחג שיצא מחר ניסע לנמל לאווריו לאסוף אותו איזו התרגשות להתאחד מחדש...
בינתיים מבלים באתונה...תענוג.20230417_130249.jpg

[השושנים]

...האיחוד.
יצאנו את אתונה באזור השעה עשר במונית לנמל, האופנוע חיכה לי ביחד עם צמד קתומים השיחרור היה מהיר עוד כחצי שעה להתארגנות וצילום ראשון בנכר ויצאנו לדרך.20230418_115404.jpg20230418_115427.jpg
20230418_115404.jpg

[השושנים]

אז לאחר שנחנו אכלנו ויישנו לילה אפשר לנסות ולשחזר את הרכיבה הראשונה. יציאה מהוססת מהנמל יש הרבה משתנים שצריך להתרגל אליהם מיד בהתחלה, המשקל על האופנוע שונה, ומחולק אחרת, חוקי התנועה שונים קצת למשל מקבלים אור ירוק לפניה שמאלה אבל התנועה ממול ממשיכה לזרום וניתן לפנות רק כשהדרך פנויה, ככל שיוצאים מתוך העיר הרכיבה הופכת קלה וזורמת, טעות ראשונה הייתה שכיוונו את הוויז לוותר על דרכי אגרה ודרכים מהירות, מה שבעצם הכניס אותנו לשכונות ורחובות צרים, מהר מאד תיקנו את הטעות וההמשך היה טוב יותר, עצירה ראשונה לתדלק בדלק יווני במחיר זהה לארץ ובלי להרגיש הגענו לתעלה, הזמן והרכיבה נטשטשו שלא הרגשנו שרכבנו יותר משעתיים, כבר התחיל להיות מאוחר אז החלטנו למצוא מלון ומצאנו פינת חמד על ההרים מעל לים פשוט תענוג לדבר הזה קמנו בבוקר.20230419_064047.jpg

[AsafA]

...לתדלק בדלק יווני במחיר זהה לארץ ובלי להרגיש הגענו לתעלה..10055[/ATTACH]

???
הייתי מסתפק בסימן שאלה אחד אבל חייבים 3 תווים

[השושנים]

א' צודק.. 20230418_155446.jpg

20230419_161720.jpg

[AsafA]

מזל שהגעתם ולא נפלתם לתעלה...

[השושנים]

ירדנו בבוקר אמש אחרי לילה במלון בוטיק גבוה בהרים כשהמטרה להצפין לכיוון המנזרים התלויים, דרך גשר ריו אנטוריו, שהוא בפני עצמו מונומנט מרשים, מזג האוויר היה סגרירי ורוח והים שחלף לידינו ניצבע ב-50 גוונים של כחול. (תיכף תראו בתמונות, סבלנות). הוויז הארור החליט על דעת עצמו להכיר לנו את כל הכפרים והפסגות המושלגות סביב המלון בטמפרטורה נעימה של כ-4 מעלות, עד שחלטנו לתפוס יוזמה בלעדיו ואם הים למטה אז אנחנו נרד בירידות ולא נקשיב להנחיות המבולבלות שלו. וייז פעם ראשונה...חצינו את הגשר המרשים לא לפני שהצטלמנו והתנחלו במסעדה לנסות ולהבין איפה נישן בלילה. בהחלטה ג'ינג'ית אמיצה נבחר שוב מלון...בהרים...העננים התחילו לסגור עלינו והוויז החליט לנסות ולפרוץ איתנו דרך שאפילו למקומיים אין מושג איפה היא מסתיימת אז כשהוויז הבין שהוא הסתבך, הוא הפסיק לעבוד...גוגל מאפס הסכים להצביע על המיקום שלנו אבל החליט שאין שם דרך בסביבה וניסתדר לבד כי קר לו ותיכף נגמרת לו הסוללה, אז בהשפעת וואסקו דה גאמה, מגלה הארצות הנודע החלטנו לחזור אחורה לפי הזכרון המשותף, מרפי החליט שזה הזמן לסופת ברקים ורעמים והמון מים. עצרנו בתחנת דלק נידחת, והמקומיים שריחמו עלינו הוציאו לנו קפה חם. למלון הגענו באור אחרון רעבים אך רצוצים...20230419_161817.jpg

[השושנים]

20230419_125058.jpg

[KKatkov]

כתבה אשתי האהובה, כשהחלטנו לתעד את המסע שלנו, לצאת עם מעט מטען, הרבה חלומות, ולהתחלק בכל. טיול שחרור - הרפתקה זוגית דו גלגלית - לומדים לשחרר

פרולוג

לפני 35 שנים (פלוס מינוס), השתחררנו, רן ואני מהצבא, והאמת שנכנסנו ראש בראש בחיים.
עברנו לגור יחד בירושלים, התחתנו, למדנו, עבדנו וגידלנו ילדים וכלבים.
התחתנו צעירים, הפכנו להורים צעירים ורן תמיד אמר "גומרים הולכים" בבחינת התחלנו מוקדם ונשתחרר מוקדם.
והאמת, בדיוק כמו שרן אמר הילדים גדלו ופרחו מהקן וחזרנו להיות זוג צעיר. להיות יותר אדונים לזמן שלנו, לצאת לטיולי רכיבה עם האופנוע ( שהתחלף במשך השנים) והפכנו לאדוני השלט והטלוויזיה.
טיול שחרור, אחרי צבא, למזרח, לדרום אמריקה וכזה, לא היה משהו שחשבנו עליו.
האמת, רן רצה לצאת לטיול אופנועים באירופה כשהשתחרר לפני, אבל החליט לדחות כי הבין שיש מצב שאני אעשה "טיול שחרור" משלי פה בארץ.
לכל הדואגים, הוא פוצה בגיל 50 כשיצאנו לטיול הרכיבה הראשון שלנו בחו"ל.
מודה שהתמכרתי לרכיבה. ליכולת לראות בלי מחיצות ולהיות במגע עם העולם: המראות, הריחות, מזג האויר, הרוח בפנים, התנועה עם האופנוע...
תחושה של חופש.
זכינו, רן ואני, לצאת לפנסיה יחד, לפני שהקששנו ממש, ולצאת לטיול שחרור משלנו.
חודשיים שלמים עם האופנוע שלנו, שיגיע במעבורת ליוון שם נפגוש אותו ומשם נצא לדרך...
יוון, איטליה (במעבורת), צרפת, פירנאים, ספרד, פורטוגל, דרום ספרד, גיברלטר.
ההסכם בננו אומר שיש תכנון מסלול כללי אבל שום דבר לא סגור מראש. נקבל החלטות, תוך כדי תנועה. נתעכב איפה שיהיה לנו מעניין וכיף וכמה שנרצה. זו המהות של טיול שחרור: לשחרר, לזרום, לנשום, להשתחרר ממסגרות.
אז בעצת גיא שלנו, אנחנו נכתוב יחד מהפרופיל של רן. נשתף בחוויות ובתמונות. מוזמנים להצטרף אלינו למסע אבל ממש לא חייבים. אפשר פשוט להמשיך לגלול...

וכי אני זה אני... אני מסיימת לכתוב את הפרולוג 3 ימים לתוך אתונה

אנחנו מתרגלים לתחושת החופש. קשה לתאר את ההתרגשות שמציפה בכל פעם שנזכרים שScreenshot_20230416_220747_Ituran App.jpgיש לנו עוד המון זמן...

תן לג'ינג'ית לכתוב עוד! יש לה את זה