עננים, גשם וערפל - הצד שלה
טיול אופנועים זו חבילה.
זה לנסוע בתוך 360 מעלות של עולם, מראות וריחות. זה רוח בפנים והרבה אוויר מלוא ריאות. זו תנועה ימינה ושמאלה, כמו ריקוד, עם הקימורים של הכביש.
אבל זה גם לעלות על ציוד (מעיל, כפפות, מגיני בירכיים, קסדה, חליפת סערה כשצריך) בכל פעם שנוסעים, ולרדת ממנו בכל פעם שעוצרים. 
אם יוצאים לטיול רגלי אז להכניס לארגזים ו/או לקשור לאופנוע, וכשחוזרים - להיפך. 
כשיוצאים בבוקר לפזר בארגזים את הציוד ולקשור את התיק ברשת וכשמגיעים - להיפך.
יש קצב אחר לטיול על אופנוע. וצריך להתחבר לקצב הזה ולהנות ממנו.
ברכיבה על אופנוע אתה לא מסתכל על מזג האוויר אלא נוסע בתוכו. מרגיש אותו. 
אי אפשר להתבלבל. אין בקרת אקלים.
אם קר, לובשים שכבות, אם גשום, נרטבים ואם חם, מזיעים עד שמתחילים לנסוע (במקרה הטוב).
הכל  באהבה, בקבלה. 
בהבנה שאין לנו שליטה על הכל, ומה שצריך זה להתאים את עצמנו ולזרום.
אז כבר כמה שבועות שמזג האוויר ביבשת  הוא סגרירי ואפור וגשום. 
אבל אנחנו במערכת יחסים טובה בד"כ.
אם יש שמש מאושרים.  אם אין שמש, שמחים שאין גשם. ואם יש גשם, שמחים שיש לנו חליפות סערה ולבשנו אותן בזמןן¿½ן¿½
מזלנו שרן אלוף בלזהות את הענן שתיכף עומד לנזול ולדעת האם אנחנו נוסעים לתוכו או ממנו.
אתמול בסביבות השעה 20:30 בערב (עדיין אור פה) לרגע מופלא אחד, יצאה שמש של שקיעה מבין העננים והאירה באור של קדושה את העולם (תמונות מצורפות), והרגע חלף...
היום קמנו לגשם. בניגוד לתמיד הוא לא פסק. יצאנו עם חליפות סערה לכיוון אנדורה.
היתה רכיבה מדהימה. 
עננים תלויים על ההרים, גשם, ערפל סמיך, גבהים, שלג, מעלה 1. הרפתקה. מלא אדרנלין.
אחרי שעתיים רכיבה עצרנו להפסקה וקפה במקום שהוא גם אתר סקי אבל גם אתר לפעילויות קיץ: שמש, קייקים,  סירות פדלים, רכיבה על סוסים, קרטינג...
את כל אלה ראינו מפרסומת הוידאו שרצה על מסך ברחוב ונכנסנו לתפוס מכסה מהגשם.
כשיצאנו, הגשם פסק. לא היתה שמש אבל האוויר היה צלול. הערפל התפוגג ונסענו לתצפית מהממת בגובה כמעט 2000 מ'.
עלייה מטורפת, נוף מטורף, ירידה מטורפת.
החלטנו שמספיק לנו אתגרים להיום ונסענו לישון בעיר אנדורה. עיר שכולה ד
20230522_143835.jpgיוטי פרי.
אל דאגה, לא יצאנו בריקוד של שופינג מטורף.... אין לנו מקום באופנוען¿½ן¿½ן¿½ן¿½*ג™€ן¸ן¿½ן¿½