20230506_121019.jpg

...הרכיבה על הורסיס מרשימה, נוחה, מפצה היטב על טעיות רוכב, הגומי משובח ובעצם מי שמתמודד מול הכביש והתנועה זה רק הרוכב.
גם רוכב מתחיל, או כזה שהיכולות שלו לא בהכרך מדהימות ברכיבה ידע להוציא מהמכונה מידה רבה של הנאה ויכולת, קל להבין רוכבים שלא
עשו את הדרך מהאופנועים הישנים והפרימיטיביים שמפספסים חלק גדול ממהות האופנוע, מפספסים אולי מילה קשה מדי אבל היכולת שלהם להבין
את הרע והקשה שהוא הבסיס להשוואה להיום נפגמת עמוקות והחיפוש שלהם אחרי "שלמות" מתפרשת לפעמים בעייני אופנוענים ותיקים כפינוק.

מי שגדל על גרוטאות מוטורית וידע לחלץ את עצמו מצרות ע"י אלתור ותושייה מפחד פחות לצאת לדרך עם כלי פחות ממושלם, מי שרכב בכבישים
ישנים וחרוכים דרכי עפר ובורות יהיה מין הסתם רוכב נבון יותר ופחות מוסח דעת, מאחרים שגדלו על הכבישים המהונדסים היום לטובת הנהג.

מי שמגיע לאופנוע ומתחבר לשלל עזרים אלקטרוניים, מתנפחים ושכבות מיגון הייטק לא חווה רכיבה פשוטה של ניווט על פי זיכרון ועזרת הקהל,
האזנה הכרחית לצליל המנוע לגילוי תקלות. שליטה באופנוע ללא גמדים סמויים שמתקנים אותך וגומי באיכות שמאלצת אותך לרכוב נכון וטוב.

מי שקם לקריזות ההתנעה של מנוע עם קיק סטארט או מנועי קרבורטורים לא מתרגש מאופנוע חדש שמונע בלחיצת כפתור ומתנהג אחיד, היום פשוט
יותר להיות רוכב, הכל מוגש על מגש שלכסף ומחולק בנדיבות ושותפים סמויים מתחברים אילך לרכיבה להציל את עצמך ממך.

קחו היום אופנוען חדש כזה שגדל על כלים מוזרקים מתוגברים ותנו לו כלי משנות השמונים ותראו איך הוא מתבלבל ונתקע במקום כן האבולוציה מסננת,
החידושים לא נגמרים וכישורים רבים שהיו חיוניים פעם, הפכו לבלתי חשובים או פשוט נעלמו. מה זה עושה לרוכב עצמו? עד כמה הכלי הנהדר הפך חשוב
יותר מכישורי הרוכב שלו.

אמר פעם אחד מרוכבי ה-GP האגדיים "אני מעדיף להפסיד לאופנוע טוב יותר, מאשר לרוכב טוב יותר, כי האופנוע מעיד על כוח הקנייה והרוכב על
יכולת הרכיבה."

היום כל ילד לאבא עשיר או קשרים טובים עם מנהל הבנק יכול לקנות אופנוע מתקדם ולתת בגז, להגיע לכל מקום, ולהציג "יכולת" אבל עד כמה האופנוע
עשה בשבילו את הרכיבה וכמה הוא בשביל האופנוע?

מה האחוזים שמתחלקים בין יכולת האופנוע ליכולת הרוכב ואיפה זה מציב את ההנאה שלו מהכלי?

זה לא סוד שאני אוהב אופנועים בכלל ואופנועים ישנים בפרט, אם הייתה לי אפשרות אמיתית לאכסון אין ספק שהיה לי אוסף גדול מהם בכל המצבים.
לצערי לא זאת המציאות כאן אבל בגדול אני שמח שניתנה לי הזכות לרכוב 42 שנה על מגוון הכלים מדהים ולחוות את ההתפתחות האבולוציונית של
האופנוע ולדעתי זה גם הפך אותי לרוכב אחר.

בתמונה אופנוע של פעם.