חזרתי ואני אפתח שרשור בקרוב למען האמת לא נכנסתי לפורום במשך כל שהותי שם מהרבה סיבות אבל העיקרית שבהם כי זה היה טיול שונה בצל המצב בארץ.

אם להתעלם לרגע מהעקיצות בנושא המשאית האהובה שלי הינה כמה תובנות שאינן אובייקטיביות לחלוטין.

רכבתי על מגוון אופנועים בארץ ובעולם כשרוב הרכיבות שלי הן בזוג כך שלמשקל דעתה של הג'ינג'ית חשיבות רבה כי היא פורטת לפרוטות את השימושיות
הנגזרת וכמות ההנאה מהאופנוע.

כבר עכשיו אגיד שאם הייתי בוחר אופנוע מועדף רק על פי רמת החשק הייתי בוחר בטריומף קפה רייסר 1200 עם כל השיק וחוסר השימושיות שלו.

עשיתי קצת סקירה אחורנית על המקומות שרכבתי שמחדדים את הצורך באופנוע מתאים לנו:

1. רכבתי באלפים הצרפתיים/שווצרים/צרפתיים.
2. רכבתי בדולומיטים האיטלקיים.
3. רכבתי בהרים הקריפטיים של רומניה.
4. עליתי וירדתי את הפירנאיים הספרדים/צרפתיים מכל הצדדים.
5. רכבתי ברכס הרי הצומהקה ביוון וההרים הגבוהים שבסביבה.
6. רכבתי בהרי סיירה נוודה בפורטוגל

מה שגיליתי שעל מנת ליהנות באמת בטיול זוגי עם משקל וציוד צריך אופנוע שמיועד לכך. יתרה מזאת אם לקלקל קצת את הסיפור של רומניה בספוילר
צריך גם שהאופנוע יהיה במצב טוב (אני כנראה קיבלתי אופנוע שחוט) שפגע במעט בחוויה ובזיכרון של ה-1250 הראשון שרכבתי). והכי חשוב האופנוע
צריך להיות מתאים גם עבור בת הזוג.

לג'ינג'ית בחירה אחת ויחידה וזה הורסיס. נוח לה לעלות ולרדת ממנו ויש לזה משמעות רבה. המושב היה נוח וטוב יותר והמרחק בין הרוכב למורכב טוב
יותר ופחות צפוף. גובה הנפת הרגל לרגלית הנוסע והיכולת להניף את הרגל הנגדית למי שהיא לא רקדנית בלרינה טוב יותר בורסיס.

אצלי התחושות קצת שונות מצג הרגליים בבימר מכוון קצת לאחור מה שיוצר זווית V לרגלים שמחת לי את שריר הירך שכאבה לאחר כשעה רכיבה, בורסיס
הרגל ממוקמת 90 מעלות מה שמקל את הלחץ מהרגל ונוח יותר לרכיבה ארוכה.

הבימר יציב יותר במהירות נמוכה ובעמידה בעת העלייה או הירידה של המורכבת בגלל חלוקת משקל נמוכה ומשרה יותר ביטחון בפניות הדוקות מאד ואין
בו את ההצלפה של השרשרת בטורים נמוכים בהילוך שני בגלל גל ההינע. מאין טרקטור חקלאי שים הילוך נמוך 1-2 תן מעט מאד גז והאופנוע ייסע לאן
שתרצה על כוח האינרציה בלי שיהוקים גיהוקים או דרמות. הבימר הנוכחי שרכבתי עליו אילץ אותי לרכוב בהילוכים מדויקים והגמישות שלו הייתה פחות
טובה משל הורסיס ולפעמים נאלצתי להוריד מהילוך רבעי לשני רק בכדי לעבור פנייה שגרתית שבוורסיס הייתי עושה ברבעי בלי לחשוב פעמיים.
התחושה הכללית הייתה שאני עובד בשביל האופנוע במקום שזה יהיה ההפך.

מסקנה נוספת שאי אפשר להכליל את אירופה כדרך נסיעה אחידה ההבדל בין הרכיבה ברומניה ליוון או פורטוגל הוא מהותי ולכל ארץ נדרש פרק הסתגלות.
וברכיבה שונה מהותית מהרכיבה בגרמניה שוויץ או אוסטריה.

בסך הכל הכללי אני עדיין מחזיק בדעה שעבורי בלבד לטיול כזה הייתי מעדיף בימר חדש (לא רכבתי על ה-1300) אבל כצורך זוגי אני יכול להגיד בביטחון
שהורסיס על כל המגבלות שלו עשה עבודה טובה יותר. (שוב אני מזהיר את עצמי בביקורת שייתכן שזה בגלל האופנוע הספציפי שקיבלתי).

בארץ הרכיבה שונה מהותית מהרכיבה בחו"ל וכאן כבר הפערים מתגמדים למרות היכולת המוכחת של הבימר וההרגשה הנהדרת של המנוע במלוא ההספק
עם הכוח הגולמי אני מעדיף את מנוע ה-4 בשורה הגמיש והמהנה של הורסיס שנותן גם בראש כשצריך ברכיבה ספורטיבית.

הבימר הוא אופנוע תיור קלאסי עם שם וכבוד בעיר ובפקקים הוא איטי ומגושם.

הורסיס הוא ספורט תיור בדגש על ספורט עדיין כבד פחות מגושם בפקקים.

עכשיו צריך לבדוק את המתחרים הסוזוקי הצעיר עם ה-150 כ"ס על משקל של 126 ק"ג והכי חשוב מה תגיד הג'ינג'ית עליו.