עם לחץ של 38 באחורי, הצמיג החזיק רק 5,000 ק"מ.
ברכיבה בכביש מהיר במהירות גבוהה מומלץ לחץ אוויר גבוה כדי למנוע את הflat spot שנגרם מהר יותר שרוכבים בלחץ נמוך במהירות גבוהה בגלל החום שנוצר, לא המצאתי את זה זה מתואר בהרבה כתבות טכניות על צמיגים.
לחץ מקסימלי הוא בדיוק מה שהוא הלחץ הכי גבוה שמותר לך לשים בצמיג.
בעשור האחרון יצרני הצמיגים והאופנועים שינו את המלצות ללחצים גבוהים יותר וחלקם ממליצים לחץ אוויר שזהה ללחץ המקסימלי ללא כל התיחסות למשקל (של הרוכב והציוד) כל זה כמובן המלצות לשימוש יום יומי ולא למסלול, בימיינו לחץ מומלץ של 40 או 42 psi באחורי הפך לסטנדרט בזמן שפעם זה עמד על 36.
אני לא יודע למה אבל אני מעריך שמבנה הצמיגים (מה שנקרא carcass) המודרנים דורש לחץ גבוה יותר
עם לחץ של 38 באחורי, הצמיג החזיק רק 5,000 ק"מ.
חוץ ממשקל עודף אני חוטא בכל מה שתיארת. שחיקת צמיגים זה מחיר קטן אל מול ההנאה שזה מייצר. אני מתלבט אם להמשיך לסט רביעי או לנסות משהו אחר.
התחדשתי ברואד 6. בינתיים עושה רושם שהם בסדר. תחושת רכיבה אחרת לגמרי, היגוי יותר כבד. האופנוע פחות דינמי בשינויי כיוון אבל מרגיש שהוא אוחז היטב.
התלבטתי אם לנסות את הרואד 6 או להמשיך עם עוד סט של המצלר, שהיו נהדרים. השיקולים לטובת הרואד היו:
1. נמאס לי להחליף צמיגים כל חודשיים שלושה.
2. התרגלתי לאופנוע והתחשק לי לנסות משהו שונה, להתרגל למשהו חדש.
3. היו לי 3 מצלר ובשלושתם היה לי פנצר. בצמיגים הקודמים (ספורט תיור) לא היו פנצרים. לדעתי התרכובת הרכה יותר רגישה לפנצרים.
לאחר התנסות ראשונית נראה שהתחשק לי משהו אחר, וזה בהחלט מרגיש שונה. המצלר m9 הוא צמיג ספורטיבי ולכן האופנוע כולו נופל לתוך הפניה שזה ממש כיף, עם צמיגי ספורט תיור יש תחושה שהגלגל האחורי נשאר ישר ורק הקדמי נופל לפניה, כמו בדריפט. שזה כיף אחר. לא בדיוק אבל אני מניח שאתם מבינים את הכוונה.
אגב, נראה שהלחץ אויר בהחלט משפיע על אורך החיים. הירידה מ-42 ל-38 קיצרה את אורך החיים באופן משמעותי. 5,800 ק"מ והאחורי היה גמור לחלוטין, כבר ב-5,000 הוא הגיע למחוונים אבל לא יצא לי להגיע למרכז לצורך ההחלפה. הקדמי החזיק קצת יותר מ-13,000 אבל שם השארתי את הלחץ על 36 (לטובת חדות היגוי).
טוב, הגיע הזמן להחליף צמיג אחורי: 9,200 ק"מ, הקדמי במצב מצוין.
בהשוואה לסט הקודם שהוחלף אחרי קרוב ל-7,000 ק"מ כולל הקדמי שאיבד צורה: לחץ האוויר באחורי בסט הנוכחי הופחת ל-38 במקום 42, קדמי ל-33 במקום 36.
הסט הקודם עבר יותר טיולים מהירים של מאות ק"מ, לעומתו הנוכחי יום מסלול וכמה אימוני מגרש.
מבחינתי, האחיזה המצוינת של המצלר בשילוב אורך חיים מעבר לסביר מהווה בחירה מנצחת
נערך לאחרונה על ידי doner; 11-03-2023 בשעה 09:30. סיבה: שינוי מילה
המצלר נהדרים. הרואד 6 מפתיעים לטובה, הם לא ספורטיביים כך שצריך לעבוד יותר קשה בשינוי כיוון, אבל יש להם אחיזה נהדרת.
אחיזה מצוינת יש ברוב הצמיגים המודרניים, המלחמה היום וההבדלים בצמיגים מתרחשת בתרכובות הגומי לכבישים רטובים, חתך הצמיג
והמבנה שלו ואורך החיים של הצמיג.
קשה להשיג היום צמיגים שהם גם וגם וגם, אבל השיפורים של השנים האחרונות ביחד עם השיפורים המטורפים ביכולות האופנועים, מצליחים
להגיע לדרגות כאלה שרק מקצוענים באמת יצליחו להבחין בהבדלים המדויקים באחיזה בין צמיג לצמיג, לגבי חתך האופנוע כאן כבר יש משמעות
גבוהה יותר, לאופנוע ספורטיבי שתוקף פניות מהירות חדות דוגמת מבוא חמה, נס הרים, כבישי הצפון וירושלים והרוכב נדרש להלפקות מהירות
וזריזות מצד לצד יצליחו הצמיגים בעלי החתך העגול ורך, לרוכבים הסוויפטים ארוכים ומהירים חתך אחר ולרוכבי המרחקים בקו ישר יתאימו אחרים.
הוסיפו על כך תנאי כביש קשים מאד, בגלל מזג האוויר החם האבק והלכלוך בארץ, הרטיבות המועטה ותקבלו את אותו רוכב עם אותם צרכים בשינוי
ארץ או מיקום בחו"ל ושוב תקבלו העדפות אחרות.
דווקא לאופנוע הפעלולים הקל והזריז מתאים צמיג עגול עם תרכובת גומי קשה יותר (בגלל חום הכבישים הארץ).
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
יש צמיגי ספורט תיור עם פרופיל ספורטיבי לחלוטין ותרכובת זהה בצדדים לצמיגי הספורט, המצלר 01 SE הוא אחד מהם.
נכון להיום הפירלי אנג'ל GT2 נותנים את המקסימום שניתן לבקש אחיזה מצוינת בכל מהירות מתחממים מהר נוחות נסיעה
וחתך עגול ספורטיבי עם אורך חיים מעולה.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!