המציאות עולה על כל דמיון, ואין לנו מושג עם מה נאלץ להתמודד מחר.נכתב במקור על ידי ayalzo
כמי שמסתובב במקומות הכי פחות "נחמדים" במדינה אני שמח תמיד על הידיד
השחום והשקט שמלווה אותי על המותן.
אני תמיד מקווה שהוא לא יצטרך להתערב, אבל אם הוא יבחר לעשות כן, אני יודע
שהוא יהיה שובר שוויון ראוי.
אני מאמן אותו, מאכיל אותו ושומר היטב על תקינותו, על מנת שבשעת מבחן הוא יהיה
שם.
אין לי שום רצון או חשק לעשות את זה, אבל לדעתי האישית והמבולבלת זה האס שיכול
לנצח לי את המשחק...אז הוא תמיד שם!
איך אני משתמש בו, או מתי זה כבר תלוי בכישורי השחקן, אבל אני מעדיף להיות הבעיה
ולא שהוא לא יתפקד בשעת הצורך, גם אם זה מצריך ממני קצת יותר.
דפוק אבל אופטימי...כזה אני.
* הכותב אינו רופא ואין לראות בהמלצותיו התאמה לכולם.
ציטוט ההודעה בתגובה