הבעיה היא בתי המשפט שפסקו בעבר פיצויים למי שנפגע במקומות בעלי פוטנציאל סיכון. סגרו בדרום בנוסף לכביש מעלה העקרבים כביש לכיוון עזוז.
פוטנציאל זה חשוב. אדם שקוע בנייד מפספס צעד במדרגות נעות. הטמבל יקבל פיצוי כי במדרגות נעות יש פוטנציאל מסוכנות.
במדינות האיחוד המפגרות יש כבישים ציבוריים מעל תהומות שמאפשרים נפילה חופשית של מאות מטרים ולא תמיד יש מעקות בטיחות או שילוט. באחריות האזרח להחליט אם להסתכן או לא.
הנזק הראשון שהכסף יוצא מארגונים ממשלתיים או ציבוריים - יוצא בעצם מהכיס של כולנו. הנזק המשני הוא שמקומות נסגרים.
יש בנגב שבילים מסומנים שבקטעים מסויימים הם סכנת נפשות. אם מישהו ימות שם בטיול שנתי יסגרו אותם. סגרו גגות עם גדר\מעקה לפי התקן כי אנשים קפצו מהם.
הפתרון פשוט כי שורש הבעיה נובע רק מאקטיבזם שיפוטי.
הסכימו על הפתרון משמאל ומימין אבל כיום הוא מהווה מוקש פוליטי שאולי לא זה המקום להיכנס אליו אבל אין פתרון אחר.
זה לא ייעצר בסגירת כבישים. קדחת הכסת"יות תתגבר אם לא יהיה שינוי.
וכן כנראה שארכב שם למרות שסגור כי אחלה כביש מקסים. רכבתי שם עם האישה והתפעלתי מאוד.
ציטוט ההודעה בתגובה