נתחיל עם הבסיס שבבסיס, לשלוח ילד/נכד לשירות צבאי ל-3 שנים לצבא במקום לקולג' ולימודים זה איום.

ללכת ברחוב עם "אצבע על ההדק" ולחכות ל-"אירוע" הבא זה מטורף.

לקבל את זה שיש כביש מסוכנים או אזורים מסוימים שאתה לא יכול להיכנס בתוך במדינה שלך כי הם עוינים
זה דפוק מהיסוד.

משפחות פשע, מסתננים, ציבורים שלמים שחושבים שהחוק לא חל עליהם כי... זה לגמרי עולם שלישי.

אם כשאתה צריך לעשות משהו מול הרשויות אתה צריך מאכר או פרוטקציה, או המון סבלנות לבירוקרטיה מיותרת
שמפרנסת אחרים רק בגלל שהמנגנון מנופח בכוונה בכדאי לפרנס אותם זו בעיה אדירה.

כשזכויות שמגיעות לך כחוק מוסתרות ממך וקשה לנצל אותם כי למישהו יש אינטרס להעביר את הכסף שלך למקום
אחר זו כבר שחיתות.

מחירים הצמיגים (סתם דוגמא לנו שנבין) לאופנועים בארץ יקרים כי מישהו מגן על היבואן ולא מאפשר יבוא אישי
או יבואן נוסף, אותו יבואן ג מכריח את הבאים אחריו לגבות מחיר מלא למנוע תחרות והורדת מחיר, הצמיג עובר
בערך 3-5 ידיים כשכל יד גוזרת קופון נוסף. אבל הכי חמור שמישהו מתוך המערכת החיצונית מאפשר את זה.
זו דוגמא לשחיתות מערכות כללית.

מכרזים תפורים מראש, מנוי מקורבים, חונטות של כוח בכל צומת מרכזית שגוזרות קופון על גב האזרח.

מדינה שהפקירה את החלשים במודע ואני מדבר על נכי צה"ל, אלמנות צה"ל, מגזרים חלשים בשם פוליטיקה
רקובה ומטומטמת שמפלה ביודעין מגזרים מסוימים אל מול אחרים ומעיזה לקרוא להם בשמות גנאי.

יוקר המחייה שבפרוש היה יכול להיות נמוך יותר אבל יש צרכים אחרים למימון אמונה אישית למגזרים ענקיים.

ילדים לא יכולים להשיג דירה בלי לקחת משכנתאות מטורפות (נחשו מי מרוויח מזה) ולהיות משועבדים כל החיים.
עובדים כמו מטורפים (גובה מחיר איום מהילדים שלהם) ללא זמן איכות פנוי עד מתי?

מחיקת כל יכולת היצור החקלאיות של ישראל במסווה של פתיחת השוק לתחרות שמי שמרוויח מהעניין הם המגזרים
העסקיים של היבואנים ורשתות השיווק בעוד במקרה של מגפה נוספת, חרם כלכלי או סתם כשלים של המדינה בניהול
לא תהיה תוצרת חקלאית בשווקים.

סיר הלחץ מבעבע, עצמת האש עולה ויורדת, אבל לא מפסיקה והלחץ עולה בהתמדה.

להמשיך?

כן החיים קשים בכל מקום, יש עליות וירידות ומקרי מוות גם שם, אבל בגדול אנחנו משולים למי שנופל מגג גורד שחקים
לפני הפגיעה בקרקע. חיים, נושמים, ומרגישים טוב, אבל רק עד שכוח המשיכה יעשה את הבלתי נמנע...