גילוי נאות מעולם לא אהבתי או הערכתי מכוניות רנו הרנו 5 טורבו כיכבה על הקיר אצלי ופה בערך זה נגמר, בשלולית של א"י
אז והיום היא נחשבה עממית ואפורה ומעולם לא נבחרה כמכונית האמינה ביותר, הרנו 4 הייתה הברקה נהדרת לתקופתה וזהו.

היום יש לי דאסטר 4X4 מודל 2021 שקניתי בגלל חוסר ברירה (רציתי רק גיר רגיל וזאת הייתה האופציה היחידה אז) ועם בטן
מכווצת בגלל זיכרונות הדצ'יה הקודמות. עד עכשיו כ-85000 ק"מ וצפונה בתנאים לא פשוטים הרכב אמין ופרט לשתי תקלות
מעצבנות שטופלו במסגרת האחריות (בעיית מגע בפיוזים שלקח זמן לאתר ותוקן בשניה ושריפת נורת דרך קדמית) אין לי מילה רעה
להגיד.

לגבי היבואן - אכן בעיה קשה אבל פרט לקניה עצמה אני משתדל לצמצם כל קשר אליו וכל הטיפול מול בעיות המותג נפתרו עד עכשיו
בקלות יחסית ולכן אני לא מוצא הבדל בינו לבין יבואנים אחרים.

הדבר המדאיג ביותר הוא המצב שנוצר שיבואן אחד מחזיק במספר רב של יצרנים שונים ויוצר בעצם סוג של קרטל וקהל שבוי, הוא מונע
מאינטרסים כלכלים גרידה ולכן גם הכלים המיובאים ואופן האבזור שלהם נקבע על ידו והקונה הפשוט מפסיד המון. אין תחרות ואין יבוא
מקביל. וזאת הרעה החולה של כל העסקים הגדולים שמרוכזים אצל מספר יבואנים גדולים מצומצם והם שולטים בשוק לחלוטין.

אנחנו קהל שבוי ובן עירובה של היבואנים הגדולים והם שולטים בממשלה ובחסמים.