...הסיפור הבא מתחיל לפני 29 שנים, ממשיך בהווה ויסתיים בעתיד, כשהחוט המקשר שעובר לאורך השנים והזמן הוא האהבה, החלום
והזוגיות. אהבה של גבר ואישה, אהבה של אדם ומכונה, אהבה להרפתקה, קסם ומקומות רחוקים. אהבה שאינה תלויה בדבר.
אמצע שנות השמונים, מרחוק כבר אפשר להריח את סוף השרות הצבאי, החלום על טיול אופנועים בחו"ל זה שהחזיק אותי בזמנים
קשים של מסעות, ניווטים, קורסים, ברגעי הכאב, הזעם והבדידות, קשה להאמין כמה אפשר להרגיש לפעמים לבד כשאתה מוקף
בחיילים כמותך. או כמה בלתי אפשרי נראה היעד, מול הכביש הפתוח זמזום המנוע והנוף.
אבל אז פגשתי בה, ג'ינג'ית מתולתלת שיער רטוב, רוקדת במסיבת סגל מול מגורי הבנות, היה לנו הרבה על מה לדבר, אני הייתי המפקד
של בני הגרעין שלה, והקשר נוצר.
השתחררתי לפניה, מצאתי עבודה לממן את הטיול, היה ברור שטיול אופנועים בחו"ל הוא האופציה היחידה עבורי, כמי שמחובר למכונה
המופלאה הזו מגיל אפס, ידעתי שרק זו הדרך בשבילי.
הזמן עבר מהר כמו שרק הזמן יודע, התכניות השתנו, והקשר הזוגי התהדק ועבר מחברות ודילוג בין י-ם לחולון, לזוגיות ומגורים משותפים
בי-ם. משם לחתונה ילדים עבודה המסלול המוכר. הצורך הכפול של שנינו שימר את האופנוע לצידינו ברוב הגלגולים וככל שהתבגרו הילדים
כך התגבר גם הזמן המשותף על האופנוע.
וכך מצאתי את עצמי מסתכל ישירות בלוח השנה על יום ההולדת ה-50 שלי, וטיול האופנועים של אחרי הצבא התמוסס, עד ש....
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי UnKnOwN
