...לאחר דיון סוער, בעצם על כנפי חוסר הברירה, החלטנו שממשכים לעיר הקרובה הבאה פו (PUO).
דרכה של הרפתקה היא שלא משנה להיכן אתה רוכב, היא תמצא אותך בכל מקום בלי מפה, כתובת, או
וויז. מיקרנו בעוד מקום אחד שהיה ממש על הדרך שאלנו אופנוען נוסף שלא ידע לתת תשובה ברורה
והמשכנו בדרך, מרחוק ראיתי שלט של תחנת דלק אבל אנחת הרווחה ששחררתי הייתה מוקדמת מדי
נכנסנו פנימה ומדובר בתחנה שוממה ונטושה שלא הייתה פעילה כבר כמה שנים.
דבר אחד צריך להבין ולהכיר בספרד, אולי בגלל המצב הכלכלי או בגלל שהרבה מהתושבים עברו לערים
גדולות יותר, בכל מקום ניתן למצוא נכסים נטושים או כאלה שמוצעים למכירה/השכרה. הכל, מעסקים
וחניות, דרך בתי מגורים שלמים, דירות בודדות, חוות ואפילו מצודות, טירות ומבנים עתיקים, שנמצאים בכל
פינה.
כשאין ברירה אז ממשכים, כשעין אחת שלי על האור הכתום המבשר "גש לתדלק" והעין השנייה מנסה לחפש תחנה.
הדבר השני שצריכים אתם להכיר זו חמקמקותם של תחנות הדלק, כשלא צריכים אותן הן נמצאות בהמוניהן, גדולות,
קטנות, אוטומטיות, רגילות, עם מסעדה צמודה או מרכז קניות, המון, אבל ברגע שנדלקת הנורה הכתומה...יוק
הן יותר נדירות מחד קרן! והנעלם השלישי הוא, כל עוד לא נדלקה הנורה, שמח החרגול להגיד לי עוד כמה
ק"מ נשארו לו לגמוע עד שהמיכל יתרוקן, אבל מרגע שהנורה נדלקת...כלום...הלו גרמניה, וואט דה פאק?
עולים על הכביש לפו, כמה עשרות מטרים ו.....טה טאם...רפסול כתומה מחכה רק לנו...המחייאה...אנחנו
והחרגול לוגמים כל אחד את הרעל שלו.
ציטוט ההודעה בתגובה