איך לימדתי חרגול גרמני לאכול פאייה. - סיפור מסע.

[השושנים]

...אנחנו קרוב לצהרים, יש כ-200 ק"מ עד לאנדורה ועוד קצת עד למלון שנמצא על אחד ההרים על יד, עניין של
שעתיים וקצת לא? ... ממש לא!

הדרך שבחרנו בהמלצת המקומיים עוברת בתוך ישובים מקסימים בהם המהירות המותרת היא 30-40 ויש מצלמות
מרגע שהתחלנו לטפס על ההרים ירדה המהירות וההילוכים לשפל מגוחך. נוף מדהים שמחייב עצירות רבות, פלגי
מים, בתי קפה, וכביש שלא נגמר. החרגול התנהג כמו שהוא יודע, האמת הוא הרגיש לי קצת משונה אחרי הקרנף
ולמדנו אחד את השני בזמן אמת, יותר מדי קרקושים ורעשים זולים נבעו ממנו, מנגנון הקירור שלו מרעיש כמו ברכב זול
והחלפת ההילוכים רחוקה מלהיות משהו שכדי לרוץ לספר לחברה, אפילו במפלץ העתיק ההחלפה הייתה שקטה יותר.
מכלי כזה ציפיתי ליותר...אבל אולי זה בכלל אני.