מיגון מיגון מיגון מיגון מיגון מיגון ומיגון. מה שממוגן שורד.
כל המיגון שאתה יכול לקנות בחנות הוא רק גיבוי לאמצעי מיגון האמיתי שלך, השכל.
שאתה מפסיק להשתמש בשכל אתה צריך את שאר המיגונים.
אז:
תפתח את העיניים ותסתכל קדימה. לא רק 100 מטר קדימה אלא גם 15 שניות קדימה. תצפה מה הולך לקרות ותפעל בהתאם.
״רק הפרנואידים שורדים״.
תמיד תדמיין את הדבר הכי מטומטם שהנהג שלפנייך יכול לעשות. רוב הסיכויים שזה בדיוק מה שהוא יעשה.
בפעמים שלא, ולמרות שאתה חושב שזה בילתי אפשרי, הנהג יצליח לעשות משהו אפילו יותר מטומטם מהדבר הכי מטומטם שהצלחת לחשוב עליו. תהיה מוכן לזה.
שתי אצבעות על הברקס. תמיד.
ברקס זאת האופציה האחרונה.
אתה רוכב לאיפה שאתה מסתכל, תלמד להסתכל למקום הנכון.
זה אולי ישמע אידיוטי אבל פשוט לתת גז יפתור לך את רוב הבעיות ברכיבה.
בכביש מחורץ תמשיך לרכוב על הגז, לא לנגוע בברקסים.
אם לא נוח לך אתה תרכוב פחות טוב.
תמיד יהיה רוכב יותר מהיר ממך, יותר טוב ממך ויותר פסיכי ממך. מקום שני זה גם טוב אבל יותר חשוב מזה, להיות שני זה הרבה יותר בטוח.
תן לו לברוח קדימה ואתה תהיה זה שמחייג לאמבולנס במקום זה שנוסע באמבולנס.
תמיד יש לך מה ללמוד.
זה לא בושה להתאמן. גם אחרי 20 שנה רכיבה אתה עדיין לומד דברים חדשים.
אם עוצר אותך שוטר אתה תקבל דוח. ככה זה. תתמודד.
בקיץ חם, אתה תזיע.
בחורף יורד גשם, אתה תרטב.
״ טוב החום של המעיל רכיבה מהקור של המזגן באורטופדית ב׳ ״
סטטיסטית, אתה תהיה מעורב בתאונה. קח את זה בחשבון.
בתאונה אתה לובש את מה שלבשת באותו יום בבוקר.
הציוד מגן הממש ממש יקר לא יעזור לך אם הוא תלוי בארון אז בבוקר אל תתלבש לרכיבה, תתלבש לתאונה.
אם יש לך יותר משני ״אופס״ ביום תעצור, תשתה כוס מים קרים, תבעט לעצמך בתחת ותנסה להבין מה אתה עושה לא נכון.
אל תסתכל על התחת הקטן והחמוד של הבחורה שהולכת על המדרכה. זאת הדרך הבטוחה לסיים בתחת של הרכב שממולך.
כשאתה רוכב על אופנוע זה בדיוק מה שאתה עושה, רוכב על אופנוע.
תזכור שתמיד מסתכלים עלייך אז תתנהג בהתאם.
כמעט תמיד יש לך מקום לעבור באמצע.
אל תפחד, מראות של רכבים מתקפלות בקלות.
אם אתה רוצה לעשות רושם על המשפחה של החברה או האישה, אל תשכח להוריד את המנעול דיסק.
כשאתה עוצר ליד כל הרוכבים והם מתחילים לתת לך כיפים ולצחוק וכזה, כשאתה מתחיל לרדת מהאופנוע תבדוק שוב שהג׳ק צד פתוח.
בישראל הפק״ל היחיד שאתה צריך זה כרטיס אשראי. הכל ממש קרוב.
לרכוב מול השקיעה זה סיוט יותר מחוויה.
יש לך יותר מרווח הטייה מאשר שדה ראייה.
פלטינות זה כואב בעיקר במעבר בין קור לחום.
למרות הפיתוי, לא משמנים שרשרת כשהאופנוע על ג׳ק אמצע, מונע ,בהילוך ראשון וכשהגלגל מסתובב.
אלא אם אתה יודע לגדל אצבעות.
ארגז זה מה זה נוח.
ארגז זה לחננות.
כל סוס מעל 75 הוא מיותר אבל מה זה כייף.
200קמ״ש זה לא באמת מהר.
מראות זה תמיד ״לא״ אבל אף פעם לא ״כן״.
מרפקים החוצה.
הגלגלים של הרכב פונים קודם.
אפשר להחליף 6 קילו של ידע ב 20 גרם של מזל. אבל אל תבנה על זה.
בכביש לא מוכר רוכבים לאט או אחרי רכב שנראה שהוא מכיר את הכביש.
התנהגת כמו דביל ועשית משהו לא יפה? עקפת בטיפשות? הבהלת מישהי בטעות? אל תשאר להם מול העיניים.
זה מציק ומראה לכולם כמה אתה טמבל. המינימום זה לתת גז ולהתרחק. רחוק מהעין, רחוק מהלב.
לרכוב זה כיף. כל רגע. תעריך את זה ותנצור כל רגע כי יגיע הרגע שבו לא תוכל לרכוב אז שלפחות ישארו לך הזכרונות.
ציטוט ההודעה בתגובה
