נתחיל מהשאלות הפשוטות:נכתב במקור על ידי r86
באיזה דלק משתמשים - דלק מרוצים נטול עופרת (המעבר היה ב 95 לזכרוני) בעל אוקטן יחסית גבוה ועם מחמצנים חוקיים. המפרט המלא שבו הדלק צריך לעמוד מפורסם.
לגבי יחס משקל - אני לא ממש יודע מה הרזומה שלך ונשמע שאינך טומן ידך בצלחת.
בכל מקרה הרגולציה ב gp מגבילה את המשקל ל 160 (לזכרוני זה היה 155) חצי רטוב (כולל נוזלים ללא דלק).
בתחילת שנות ה 90 סוף שנות ב gp500 (ימי שלטון הדו"פ) משקל המינימום בשנים מסוימות היה 135 קג - כמות ה high sides והתמכרות לגבס של הרוכבים בהתאם.
המנוע נדרש להיות אטמוספרי כמובן.
ב gp משתמשים בשסתומים פנאומטיים שמאפשרים פרופיל פתיחה קיצוניים תוך יעילות גבוהה יחסית גם בסלדים נמוכים - עד לא מזמן היה מדובר בטכנולוגית f1 (אני מניח שאת זה לא יכולתם לעשות) מטען האוויר מספיק למירוץ שלם.
שימוש במתכות יקרות - הטלטלים כמובן מטיטניום שדומה במשקלו הסגולי לפלדה אבל חזק ממנה בהרבה ומאפשר הורדת המסה (קראנק קל יותר וכו').
החישוקים כמובן בקרבון או במגנזיום מחושל.
הבוכנות מסוג גילחו לי את החצאית וכיוון שהן לא נדרשות ממש לאמינות מעבר למירוץ (לפחות עד לפני מס שנים עת הוכנס חוק מס המנועים לעונה) מאפשרות הורדת מסה נוספת גם מהקראנק.
הקייסים כמו גם שאר מכסים בטיטניום.
הפרינג כמובן מקרבון והוא לא נדרש לעמוד בשום תקינת רעש אז אין שטויות כמו ספוגים.
דיברנו כבר על השימוש בעוקה חצי יבשה להורדת איבוד ההספק מהקראנק בסלד גבוה - אני מניח שגם בזה לא ממש יכולתם לטפל ואפשר להרוויח שם עוד כמה סוסים (3-4).
שימוש בשמן בצמיגות נמוכה (לדוגמא 0-30 מותר אפילו ברמות נמוכות של מירוצים) בכדי להוריד איבוד הספקים פרזיתיים כתוצאה מההתנגדות לזרימת השמן (אם אתה מחליף שמן כל מירוץ אני מניח שאתה פחות מודאג מזה מה גם שאתה לא ממש מודאג מאמינות לשנים).
אתה גם לא ממש מודאג מיעילות המנוע בכל רמות הביניים רק ובעיקר מכיוונו למירוצים (אתה יכול לשאול את הונדה הם מומחים בלחרב עונה על כך שהם בונים מנוע חזק על חשבון היותו נשלט ).
ובטח שכחתי עוד כמה וכמה שיטות להוריד משקל להעלות הספק.
ציטוט ההודעה בתגובה