ציטוט ההודעה בתגובהאני אגיד לך ככה.
לי אין בעיה לההירג על הכידון.
להיפצע עליו - זה כבר סיפור אחר לחלוטין.
אין שום ספק שההחלקה/התאונה יכולה להגיע מכל מקום ובכל זמן, וללא שום קשר לאופן שבו הרוכב רוכב. ואני שום ספק שחומרת הפגיעה לרוכב ולכלי היא דינאמית ומשתנה (ראה ערך ג'יימס).
אברי, אתה באמת צודק. זה לא "אם" זה "מתי". והאמרה הזו שחוקה כמו צמיג שעבר burnout.
ואני אחרי התאונה שלי, שואל את עצמי בכנות: זה לא ממש אגואיסטי לרכב?
החילזון מהשפן!!
ג'יימס - GS500E 2002-2015
ת.נ.צ.ב.ה
אח"כ "פיצה בית" - לאנטיס 96' Rוצעחת עם מדבקות לחץ אדומות לשיפור כ"ס
היום V-Strom 650 חתיך, יפה ומושך (בגז!)
אני אגיד לך ככה.
לי אין בעיה לההירג על הכידון.
להיפצע עליו - זה כבר סיפור אחר לחלוטין.
כפי שכתבו קודמיי הכל עניין של מזל ו- והדינמיקה במהלך האירוע.
בגיל 16 החלקתי בגלל כתם סולר על בכביש בצומת של רחוב זנגוויל בקריית יובל ( ליד התחנת דלק שהייתה שם - היום בניין)
האופנוע עף לכיוון מרכז הכביש ואילו אני נעצרתי באי תנועה מימין.
תוצאות - צלעות מוכנות למנגל.
קרוב לוודאי שלו הראש היה פוגש את אי התנועה זה היה נגמר אחרת.
העיקר לtsw שלום הסתכם בידית קלאצ' שבורה ושיפשוף קל שירד עם קצת פוליש
מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
SIC TRANSIT GLORIA MUNDI
אתמול פרפרתי 50 סמ"ק פעם ראשונה!! ואפילו לא בפול גז!
איך זה קרה? התחלתי נסיעה ליד רמזור והיה פשוט כתם שמן על הכביש....
אז אם זה לא היה 50 סמ"ק.. ואם הייתי קצת בהטייה... אז כן אף אחד לא מוגן כשהוא על דו"ג.
ממש הצלחתם להפחיד אותי עם בעיית השמן על הכביש. אני אישית מעולם לא נתקלתי בבעיה הזו. האם זה באמת בעיה נפוצה שאי אפשר לעשות נגדה דבר? ההגיון אומר לי שאם בעיית השמן אכן היתה שכיחה ובלתי ניתנת להתמודדות כפי שאתם מתארים, אף אדם שפוי לא היה עולה על דו״ג ומפקיד את חייו היקרים לחסדי האל על בסיס יומיומי. אז מה, האם אני, אתם ושאר מליוני רוכבי הדו״ג בעולם לא שפויים?
בן של מי את?
אם תרצו, אין, זו אגדה!
סכנות יש בכל דבר שאתה עושה. ראבאק, אפילו ללכת ברחוב היום בת"א עם כל האופניים החשמליים שטסים מסביבך מרגיש לי יותר מסוכן מאשר לרכב באופן שקול על הקטנוע
אכן רכיבה הינה שריטה עמוקה מסוכנת ובלתי מובנת עובדה שאני אתה ועוד אלפים רוכבים למרות הסכנות העובדתיות שבדבר.נכתב במקור על ידי Tsachi
פות"ש יקר,
אתה בן 26,בדיוק כמספר השנים שאני רוכב........איך שהזמן עובר אינעל רבאק.
מה שהשאיר אותי עד היום בחיים הוא לדעתי שילוב של שני דברים עיקריים:
א. רכיבה ללא אגו-רוכב להנות מהכלי,מהרוח בפנים,מהלבד בתוך הנוף,
לא מתחרה באף אחד,לא מעניינן אותי שופוני וכל הבבונים שמסביבי שמנסים לאתגר ולהתגרות בי.
ב. הפחד- אינני נותן לו לנהל אותי,אבל בזכותו אני משאיר לעצמי מרווחי בטחון לא להכנס למצבים קריטיים.
כמובן שיש עוד הרבה דברים,אך אלו לדעתי העיקריים.
זיהית כתם שמן ולא הצלחת לברוח? גז עד שתחזיר אחיזה, ולצמצם בהדרגה.
היי אברי,
תוכל בבקשה להרחיב בנושא?
חיפוש ברשת על אופן הנהיגה במצב הזה לא הניבו תוצאות איכותיות לצערי.
כל העניין של כתם שמן מפחיד אותי מאוד, ואחת הסיבות שבגללן החלטתי ללכת לקרוס רכיבה עם הקטנוע החדש שאקנה בקרוב.
תודה רבה
אברי, גז? אני הייתי דווקא מנסה לנטרל כוחות אחרים מפעולה. כלומר - להתיישר ככל הניתן, להכניס קלאץ' ולעבור את הכתם, ואח"כ להתחיל לתת גז בהדרגה עד שהצמיג יחזור לאחיזה מלאה.
דבריי הובנו בצורה לא נכונה. גם על ידי, כנראה שלא הייתי 100% כשכתבתי את ההודעה ההיא.
אני לא ממליץ להאיץ - גז קבוע. לצמצם מהירות לפי דרישות המצב.
להאיט זה רעיון רע בדיוק כמו להאיץ.
מכיוון שכשהאחורי שלך חלקלק ( לקדמי הכתם שמן לא יעשה המון) ותאט, מקדם החיכוך שלו עם הכביש נמוך יותר משל הראשון, והוא יהיה מהיר יותר, וכשהאחורי מהיר מהקדמי יש להם נטייה להסתובב על ציר הגלגל הקדמי. וזו נפילה דיי כואבת.
את זה, אגב, למדתי על בשרי באיזה יום גשום כשהייתי בטוח שבלימה של 80 אחוז קדמי ועשרים אחורי היא טובה לכל מצב.
הרשאות פרסום
