קודם כל, אני לא יודע אם העבודה בפועל נעשית או לא נעשית בצורה המקצועית כפי שתיארת. אבל:נכתב במקור על ידי א הזקן
הסטטיסטיקה על תאונות הדרכים היא כלי רע - כי היא פועלת בדיאבד, וכי את המגמות והשינויים שאתה משפיע עליהם אפשר יהיה לשערך (במידה גדולה של טעות) רק בדיאבד. דוגמה נפוצה ביותר היא הורדת כמות תאונות הדרכים הקטלניות - יש הרבה אנשים שמנפנפים בדגל הזה ומנסים לקחת את הקרדיט על זה, כולל מתנ"א, כולל אור ירוק, כולל מי שאתה רוצה. ויש כאלה שמסבירים את הכל בכמות המכוניות החדשות על הכביש ועליית רמת הבטיחות.
על אותו החשבון, הסטטיסטיקה של תאונות אופנוענים בודדים היא כלי גרוע. חסר בה מידע חיוני מאוד (למשל, בפציעות - מה חומרת הפציעה ומה הסיבה המשוערכת לגרימתה). כמו כן, מכיוון שיש רק 2-3 מקומות בארץ "מועדים לפורענות" באופן כזה שבו התאונות מתרחשות קצת יותר מהרגיל (סדום-ערד, סטף\נס הרים, בית גוברין) - בכל שאר המקרים מדובר בתאונות בדידות שספק רב אם אפשר להסיק מהן משהו. הניתוח שאתה מדבר עליו - ניתוח מעמיק של רשימות של כל בוחני התנועה המשטרתיים אשר הגיעו או לא הגיעו למקום, תאורי תאונה של מד"א, וכו' - כן, אפשר לעשות כזה. לדעתי, אתה תספיק לרדת מהאופנוע להליכון\מקל עד שזה ייעשה, גם אם מישהו ישקוד על זה יום וליל - והתוצאות בכל זאת יהיו גרועות.
ולכן דווקא מפי אופנוענים, שמכירים את הסכנות ויכולים להצביע על מקומות שאף אחד לא התרסק בהם בכמה שנים האחרונות, אבל מתישהו זה יקרה - יכולים בהחלט להעלות את דיוק הפריסה, כולל להדגיש את ההבדל בין מקומות של תאונות קודמות שחשובים לטיפול לבין כאלה שלא. ניתוח "יבש" של תאונות העבר לא בהכרח ייתן משהו, מעבר לכמה עיקולים מוכרים ב-3-4 כבישים בארץ (שגם ככה כל אחד שרוכב עם אופנוע ספורט כנראה יצליח למנות).
וכן, בנוסף לפורום, כפי שהצעתי, הייתי הולך ל"ותיקי השבט" - פעילים מוכרים בענף האופנועים, מועדון האופנועים, כתבי האופנועים, וכו'. אבל שוב, לא יודע אם זה נעשה או לא, אז לא שופט את הרצינות עפ"י זה.
ציטוט ההודעה בתגובה