כוסית ערק.
שמעו, יש משהו שגיליתי שתמיד גורם לי להיכשל, אפילו אם אני הכי מרגיש מוכן שבעולם ונוסע כמו שצריך על הכביש ובמגרש בשיעורים לפני הטסט.
תראו למשל, התרגילים על המגרש...אני עובר אותם בסדר גמור. קורה לי אולי אחד ל 10 שאני מוריד רגל, אבל רוב הפעמים אני עושה אותם חלק ויפה. גם על הכביש המורה מחמיא לי וזורק מילים טובות, שאני זהיר ומציית לחוקי התנועה וכאלה. מיותר לציין שתמיד כיף לשמוע את זה, כן?
אבל מה... כשהגעתי לטסט עצמו אני פשוט לא מצליח לתת את אותם ביצועים שאני נותן בשיעורים אצל המורה. לא יודע. הטסט מרגיש לי שלמרות שאני עושה את אותם הדברים שעשיתי 100 פעם בשיעורים עם המורה - זה פי 10 מרגיש יותר קשה, למרות שזה משהו שאני יודע איך לעשות. לא הייתי אומר נלחץ, אני בן אדם יחסית רגוע מטבעי, אבל לא מצליח לתת ביצועים זהים בטסט עצמו.
עכשיו, לא הייתי נותן לזה חשיבות כלכך גדולה אם היה אפשר, למשל, לגשת לטסט נוסף כבר למחרת בבוקר ושמחיר הטסט היה 100 שח ולא איזה 600 כמו שזה עכשיו. אבל זה לא ככה. טסט זה דבר יקר, מכריע מאוד ודורש הרבה זמן המתנה במידה ונכשלים.
לכן, אני רוצה שתתנו לי כוול מה שיש לכם ומה שאתם יודעים שעזר לכם להצליח בטסט, במיוחד אם עברתם כבר בטסט הראשון שלכם. זה מאוד יוכל לעזור לי. לא, אני לא מחפש טיפים איך לנהוג נכון, אני מחפש טיפים מהבחינה הנפשית - איך להיות מוכן נפשית, לטסט.
תודה מראש ובע"ה אוציא רישיון עוד השנה
כוסית ערק.
כשלא עברתי טסט ראשון הייתי מבואס תחת, אז החלטתי לקחת הפסקה מכל השיעורים עד ימים ספורים לפני הטסט, ובינתיים כרוכב אופניים תרגלתי דברים כמו עצירה יציבה והורדת רגל שמאל בלבד, אפילו קצת שמיניות בשביל היציבות. חוסר התרגול הוריד מעט מהנסיון אבל גם את ההרגלים הרעים ונתן מקום לפתח חדשים, יחד עם היציבות מהאופניים.
כמו כן, בטסט הראשון הייתי מורעל, סיפרתי לכולם, אתה כל כך שם את עצמך בראש של "מה יהיה אחרי הטסט" שאתה שוכח להתמקד בעיקר - הטסט. על הטסט השני מילה לא הוצאתי, באתי בראש נקי עם גישה של "תנשום עמוק, תראה שאתה בטוח, you got this", ועברתי טסט שני כמו גדול.
אז בקיצור (אמ;לק) - לחשוב חיובי, להפגין בטחון ולהתרכז במה שמתרחש בלבד.
ותק.
אחרי הפעם ה-10 אתה כבר לא תלחץ.
אני זוכר את התקופה שהוצאתי רשיון על רכב, טסט רביעי עברתי.. המכנה המשותף שהיה בשלושה הראשונים היה שפחדתי להפסיד ולכן התרגשתי מאוד..
דווקא בטסט הרביעי באתי בגישה של כוסאומו העולם, יאללה נכשל עוד טסט.. ברגע שאתה בא בגישה שבראש כבר נכשלת, אין לך מה להפסיד ואתה תהיה רגוע יותר.
עברתי a1 טסט ראשון, טסט a נכשלתי בראשון.
מה היה ההבדל? קשה להגיד.
לטסט a1 ניגשתי עם 3-4 שיעורים יותר מהמינימום, ל-a ניגשתי עם בדיוק המינימום.
האופנוע של הa הרבה יותר קשה לתפעול מה-a1 וגם יותר מהאופנוע היום יומי שלי.
בטסט של הa היה מסלול יותר מסובך, יותר סמטאות מאשר בa1.
החלפתי מורה נהיגה.
A1 אצל אופיר
a אצל חגי
אם הלחץ זה מה שדופק אותך אז אתה חייב להירגע.
דרך אחת לעשות את זה היא לעשות עוד המון שיעורים, שתהיה לך שליטה פיקס, 100% בטחון עצמי. אז לא תהיה לחוץ בטסט.
אז נכון שתהיה לך רמה קצת יותר טובה מהמינימום שנדרש לעבור טסט, אבל זה לא דבר רע...
לא, זה היה בציניות, מקווה שלא תיישם את זה.
הרעיון הוא שאין תרופת פלא להתרגשות, מניסיון אישי שלי, ככל שתעבור יותר ותתרגל לסיטואציה, ככה ההתרגשות תפחת.
בכלליות, לא ספציפית למקרה טסט שלך, ההתרגשות הזאת זה דבר טוב, צריך להתרגש בחיים האלו, אחרת אנחנו סתם מכונות.
לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור למשפחה בערב, לישון וחוזר חלילה.![]()