הפשרה בין מה שהאדם רוצה לבין מה שהוא באמת צריך לבין מה שהוא יכול להרשות לעצמו היא פער התסכול.
בעולם מושלם, היית מחזיק כמה אופנועים לכל הצרכים האמתיים והמדומים כאחד וככה היית פחות מתוסכל.
אבל אנחנו חיים בעולם אחר ולכן קניית כלי רכב (אופנוע הוא כלי רכב) היא פשרה בין כל הרצונות הצרכים והיכולת.
הבעיה מתחילה כשלא תמיד אנחנו יודעים מה אנחנו באמת צרכים או באמת רוצים או אם החלום שלנו הוא חלום בלהות.
אני רוצה פרארי, אבל רוב הסיכויים שאשבור לה את הצורה בבאמפ הראשון, שהעירייה קוראת לו פס האטה, בכניסה לשכונה.
פורשה 911 תהיה הרבה יותר שימושית עבורי, שניהם אגב הרבה מתחת ליכולת הרכישה שלי. אז יש לי פיאט פונטו...
.
לכן קשה מאד למצוא אופנוע שיכסה את הכל, אבל בעולם גילו כי מי שרכש את אופנוע הספורט הכי הכי הכי, מנצל ביום טוב
אולי 75% מהיכולת של האופנוע וזה ב-20% מזמן הרכיבה. (ביום טוב כן?)
ומי שרכש אופנוע טיול אולטימטיבי ומטייל איתו כל סוף שבוע שני בממוצע עדיין משתמש בו רק 60% לערך לייעודו האמתי.
די מבאס לחשוב שהמחיר הכבד שאנחנו משלמים על האופנוע מתבזבז על צרכים שקטנוע פשוט וזול היה נותן לנו בחצי חינם...
ואז התעוררנו לבוקר חדש כשכוכב חדש מפציע במזרח....קרוסטורר.
האם הוא האלוהים החדש?
מסתבר שהמון המון המון רוכבים בעולם חושבים שכן. גם היצרנים משנים מפעלים
ופותחים קווי יצור חדשים.
למה?
כי האופנועים האלה מציעים הכי הרבה מהכי הכל, מעבר לאופנה חולפת וטרנד שיעבור.
כלי שימושי ליום יום, מכונה שלא תבייש אותך בכביש בטיולי שבת עם חברים ממהרים, יכולת סבירה גם
לצאת לטבע וחבר אמין שסביר שאתה תגביל אותו ביכולת הרכיבה שלך מאשר הוא ימנע ממך דבר או חצי
דבר מעצמו...
מי מבין השפע שמצוי היום מתאים לך?
זה כבר בינך ובין מנהל הבנק שלך/האישה או מקבלי ההחלטות שלך.
החידוד ביכולות האופנוע יביאו להקצנה של כל כלי בתחום שלו, הספורטיביים יהפכו למטורפים יותר.
אופנועי התיור לכבדים ומפנקים יותר, אופנועי המותרות יתייקרו ויהפכו לאופנועי תדמית בעלי יכולת.
ומי יעשו לדעתך את העבודה השחורה הסיזיפית ויתנו את התמורה הטובה ביותר?
אבל אופנוע קונים מהלב, זו תשוקה, אהבה, רצון...כשאתה חולם בלילה חוץ מבר, מי עוד שם איתך בחלום? - רן
ציטוט ההודעה בתגובה