יום אחד יהיה לי אופנוע בסלון.
מה ? בסלון ? אתה לא רוכב אמיתי, אופנוע לא נועד להיות בסלון הוא נועד שירכבו עליו !
לא לא, אתם לא מבינים, זה מן עתיד דמיוני כזה.
בעתיד הזה יש 2.3 ילדים אנחנו גרים בדרום, תבינו, הדרום חווה צמיחה מטורפת. קודם בגלל המחירים לעומת המרכז ואז אחרי שהעבירו לשם חצי צה"ל. יש חינוך ברמה גבוהה, תרבות, ריאות ירוקות (חומות/צהובות), כל החברים שם, מערכת הכבישים והתשתיות ברמה גבוהה שמאפשרת את כל זה. בקיצור, שילוב בין דובאי לאירופה.
איפה היה חוט המחשבה לפני הדרום ? אה, כן, 2.3. בכל מקרה, אשתי (חברה שלי) עובדת חלק מהזמן מהבית וחלק בנסיעות ואני עובד בתל אביב, אבל עם הרכבת זה ממש לא בעיה.
והאופנוע איפה ? האופנוע בסלון. תראו, מאז שפתחו את המסלול לפני כמה שנים, אנחנו נפגשים פעמיים בחודש כל החבר'ה, מעבירים שם יום, מהבוקר מוקדם ועד הצהריים המאוחרות, גיסי מביא את האחיין לראות וליהנות, אני מביא את הבן (שכמובן בקושי קם, ועוד ישן כל הדרך החצוף) ועושים מזה יום כיף. עם האופנוע מהסלון.
כלומר, חלק מהחבר'ה שוכרים שירותי אכסנה ואחזקה ליד המסלול, אבל לי אין בעיה לשים אותו על הנגרר כל פעם ולהחזיר אותו בסוף היום. זה קצת כאב ראש, אבל זה שווה את זה, אני אוהב שהוא שם, כמו איזה פסל סביבתי שנראה מהיר גם כשהוא על הג'ק. בעתיד הזה לא ברור אם הוא איטלקי, או יפני, או אפילו בווארי אבל הוא בהחלט שם.
זה מן עתיד מטושטש כזה ולא ברור, כי עוד לא מצאתי את המנוע הכלכלי שיאפשר לי את כל זה, ואיכשהו בעתיד הזה משרד התרבות והספורט במגעים עם דורנה, כי בונים עכשיו מסלול חדש, שני במספר בארץ, ברמה יותר גבוהה, ורוצים להכניס אותו לאליפויות של הmotogp/wsbk (למישהו נפל האסימון שם במשרד), אבל משום מה הבן שלי לא תפס את הגו'ק שלי, זה פחות מעניין אותו. הבעיה היא שכלל שאני מנסה לחשוב על זה יותר, ולראות איך אפשר להפוך את זה למחושי, ככל שאני מחפש יותר את הפרטים ככה זה בורח ממני.
אבל זה בסדר, כי זה מן עתיד דמיוני כזה,
העיקר שיהיה שם אופנוע בסלון.