רשימת אופנועים , סקוטרים ,שהיו לי בחיי - לשכוח \ לזכור \ להמליץ \ לברוח.

[ItayK]

איזה שרשור כיפי!
אילןg, סחתיין עליכ חביבי!

אני התחלתי עם קטנוע דיאלים s3 advance 250 שנת 2013. קניתי אותו חודשיים לפני שהוצאתי רישיון. הוא חיכה לי בסבלנות בסוכנות, ציוד רכיבה מלא לידו, עד הוצאת הרישיון. נהנתי ממנו מאד(!) חודשיים וחצי עד שלא הצלחתי להחזיק את עצמי יותר וקניתי במקומו את ג'יימס gs500 שנת 2002. אופנוע מהולל ומהודר עם סאונד יושימורה נעים ומגרגר. האופנוע היה חבר טוב וקרוב עד שלקחה אותו ממני זקנה בת 60 בכביש החוף. (בחתימה האפילוג של המסע איתו).
היום סטודנט בלי כלום ועם הרבה רצון לdl650. התקציב נושך לי בכיס כל פעם שאני מכניס את היד להוציא משם כסף לאופנוע...

[TheDevilInside]

כיף לקרוא וכיף להיזכר)
אחרי שהוצאתי רשיון, עבדתי בתור שליח על כמה קטנועי 125 (ג'וקי, דיוק, tgb rs125). לא השאירו רושם מיוחד, אולי חוץ מהtgb, הוא היה פשוט יפה, בולט ומיוחד..

אופנוע ראשון היה er5 שנת 97, כשנה של למידה וטיולים, מהירים יותר ומהירים פחות, עד שחמור על פחית החליט שאני אמור להמשיך ישר לתוך כיכר בבית שמש, אז הוא החליט- ואני זרמתי. טוטלוס, דכאון, ומכירה לחלקים במהירות כדי לא לחשוב עליו יותר מדי (מה שהתברר כטעות, כי אם הייתי נשאר בכליו החוקי עוד שבוע, הייתי זכאי לרשיון לא מוגבל (רפורמת הרשיונות אמרה שמי שיש בבעלותו אופנוע 500 רשיונו משתדרג אוטומטית).
לאחר הפסקה של תקופה, חיפשתי 600 זול, לא מצאתי אחד כזה- והחלטתי לקנות gpz שנת 99 לכמה חודשים. ה"כמה חודשים" האלה התבררו ככמעט 4 שנים. אופנוע שעליו למדתי לרכב, לשייף רגליות, אגזוזים וחרב תחתונה, עליו טחנתי את המגרש בקיבוץ גלויות, עליו רכבתי בנחשונים ז"ל, ונתתי בראש לגדולים וחזקים ממני. חצי מהתקופה הוא היה ללא מסכה, מין סטריטפייטר לדלי תקציב, אבל כיפי. הראה 210 על gps)) (כמובן שלא בארץ, כי אסור).
Cbr929rr שנת 2000-אופנוע אמיתי ראשון (חיפשתי בכלל 600, מצאתי אותו במקרה בפולגז ז"ל). נוח, חזק, אמין, מרגש-אופנוע מעולה, נדיר וכיפי. היה אצלי מעל שלוש שנים של שימוש יומיומי, בתור כלי רכב יחיד, לעולם לא איכזב על דעת עצמו. עד היום מתגעגע אליו ומצטער שמכרתי.
לאחר תקופת כביש ספורט, עברתי לסופרמוטו, ktm640 sm 2002, אופנוע סופרמוטו מקורי, קשיש אבל לא פראייר. האבא של הsmc690.. אופנוע הכי כיפי שהיה לי. וויברטור על 2 גלגלים, מתפרק (במהלך רכיבות עף לי ג'ק צד, רגלית הילוכים, סליידרים, אגזוז-והכל היה נבדק על בסיס שבועי, ברגים עם לוקטייט).
חיוך תמידי, גם ברכיבה של דקה למכולת.
כשעליתי על הקטום הבנתי שאני לא רוכב כזה טוב כמו שחשבתי, והתחלתי לעבוד על זה. החלקות זנב לתוך פניה עם הורדת 3 הילוכים, דריפטים בגשם, ווילי וסטופי כל רמזור התחילו להיות דברים שגרתיים, נכנסתי לתחום, התחלתי להתאמן כדי להתחרות באליפות הסופרמוטו למתחילים. רשיון רכיבה תחרותי, אופנוע הוכן למשימה (אבטוחים למיניהם, תכננתי להתחרות על אופנוע סטוק בן 12 ), ואז התפוצץ לי המנוע. אחרי אוברהול מלא, שעלה כמו האופנוע עצמו, תכנתי לקנות סופר חדש יותר, אבל נבלה כלשהי החליטה אחרת,
והקטום נגנב מתחת לבית, 100 קילומטר אחרי שסיים הרצה(. סופרמוטו-תרכב, תבין! (אני עוד אחזור לזה!).

כדי להתנייד נרכש טייפון 50 שנת 2003, שממש הפתיע אותי! על צמיגים בני 6 יבשים וסדוקים שייפתי רגליות! דוקטי מיובש אני קורא לו)
ואחרון חביב, בנדיט 1200 בן 19, שנקנה כברירת מחדל, מקסימום אופנוע במינימום כסף. חזק (עולה בשני(!), אמין (אצלי קצת מעל שנה ללא תקלות),ונוח. סטריט כיפי ופרקטי, ולא פראייר בכלל אם מודעים למגבלות שלו...

ואי, תכננתי לכתוב בקטנה, יצאה חפירה. תודה לכל מי שקרא, אני בפרץ נוסטלגיה הולך לשתות איזה בלאק לייבל)

[DRUZI]

XT600 - אופנוע ראשון, נקנה שבור אחרי תאונה מהתלהבות. נשפך עליו ליטרים של מזומנים, כמובן שחזר לכשירות מלאה ואיך לא - נגנב לבסוף.
DR350 - שימש בזמן שירותי הצבאי בעיקר לסופש"ים בשטח, עד היום שוכב בחצר אחרי שנשבר הבלוק ולא נמצא מנוע חליפי במחיר הגיוני.
keeway hurricane 50cc - שימש כלי לנסיעה בתוך היישוב - נמכר אחרי זמן קצר בגלל בעיה לא ידועה בקרבורטור.
SYM Pure 50CC - מודל 2003, נקנה ב 2011 עם 1500ק"מ(!) על השעון אחרי שישב המון שנים במחסן. היה שייך לאישה מבוגרת שנפטרה והמשפחה החליטה למכור אחרי הרבה שנים. הרכבתי עליו צילינדר מלוסי, ומולטיואר. הכלי היה מטוס קטן. בהחלט אפשר להגיד הכי הרבה עלות\תועלת\הנאה שהיו לי עד אז.
Kymco Heroism 150CC - החליף את הפיור לאחר כבוד כשיצאתי מהישוב לגור בעיר סמוכה. שימש בעיקר כלי שני לקיץ, במקביל לרכב. בעיקר ים, עבודה, וסידורים.
Xcity 250 לימודים. 4 פעמים בשבוע, 3 שנים, 60 ק"מ בכל נסיעה. שירת אותי נאמנה, נמכר חודש לאחר סיום הלימודים.
DR350 - נגמרו הלימודים, חוזרים לשטח. מהר מאוד גיליתי שהאופנועים האלו פשוט לא שרדו אותנו (הישראלים), הכלי היה מקרקש וגמור. מכרתי שבועיים אחרי שקניתי.
DRZ400 היום, משמש כדו"ש אמיתי. במשך כל השבוע עבודה\סידורים וכו'. אפילו נסיעות ארוכות בכבישים בינעירוניים מדיי פעם. ובסופש"ים שטח. מת על הכלי הזה, אבל הוא קצת כבד,והביטוח יקר. חושב על לקנות רכב+EXC125 דו"פ. אבל בינתיים זה מה יש

[ilang]

תודה לכל השוכחים , הנזכרים , הממליצים , שלא ברחו .
כי מה כבר יש לנו בחיינו אלו החולפים, - העכשיו , הזכרונות , ונסיון החיים, השיתוף.
וכמובן החלומות הדו"ג .
עדיין מחכה שיעלו לדוכן גם האחרים , - הצפוני , הכלב האוסטרלי, המפכל" , המהנדל ,הצב\ה.
הקסדה , ה1 , המבריק , ראש השבט , השעיר , סטארלוק, ואם שכחתי משהו מתנצל.
אגב הגודל לא קובע. אופנוע 1 -- 99

[urileshem]

היו לי הרבה כלים. כולם נמחקו מזכרוני ברגע שעליתי בפעם הראשונה על ההארלי :-)

[erani99]

כלי ראשון - 93' בארה"ב חוף לחוף לחוף: הונדה מגנה v65 1100 שנת 83' (עם רישיון עד 500 שנה לפני)
שני בארץ אמצע שנות ה 90': קאוואסקי kz750 שנת 80+ להערכתי, ברישיון היה 73' תוצר שפיגל שקר כלשהו (ככה רכשתיו מאייל טריפי מסלמה כי הייתי פתי). עבר טסטים כמו גדול ואפילו תאונה שגם חוקר התאונות שניסה להוריד אותו מהכביש כטוטללוס בגלל פנס קדמי שבור ומכסה סלילים לא עלה על זה.
שלישי אחריו גם בשנות ה 90' היה הבימר k100rs שנת 86', שעמד כמעט שנתיים כי היה צריך בשלב מסויים חצי אובראול ואז חוץ מגדליה העושק הגדול לא היה אף אחד, אז מצאתי מישהו שעבד אצלו והסכים לעשות את זה באיזה מחסן בדרום ת"א.
הרביעי היה הסופר-טנרה שנת 93' לכמה חודשים לפני ארה"ב, וממש לא התחברתי אליו. הרגיש כמו אופניים שזה הדבר היחידי שהיה מרענן. חוץ מזה שתה דלק וגם לא מעט שמן.
החמישי היה בארה"ב שוב בשנת 2000 כשנסעתי לשנה לעבוד שם : האח הקטן של ההונדה המיתולוגית - מגנה v45 750 שנת 84', הכלי היחידי שנמכר בגראג'-sale בכמאה דולר יותר מסכום רכישתו.
השישי היה אחרי שחזרנו לארץ אחרי כמה שנים, חיכיתי לסיום בניית הבית בשרון ואז עם מה שנשאר נרכש ה zzr1100 שנת 94' מב"ש. 7 שנים היינו יחד וגיר שופץ בזמן זה.
הנוכחי הוא הבימר k1200s 2007. לפני כמה חודשים עבר השתלת קלאץ' + גיר קומפלט של K1300. מחר הולך לאלכסים לטיימיג..