רשימת אופנועים , סקוטרים ,שהיו לי בחיי - לשכוח \ לזכור \ להמליץ \ לברוח.

[sweet bamba]

Gpz חבוט כל כיוון אפשרי. נטול חרב תחתונה, משקף שבור, ההגדרה המילונית של תחזוקת שבר. לא היה לי שקל על התחת להחזיק אותו, אבל עשיתי את זה - חייל תפרן עם 2000 ש"ח בחודש שהחזיק אופנוע - הכל כולל הכל. הכיף נגמר כשהוא פגש בגאז' של מונית. מה שכן, סידר לי רישיון בלתי מוגבל בגיל 18 וחצי בגלל 60 כ"ס בתקופת הגבלת ה-54.4. סה"כ פחות מחצי שנה של הנאה ומעל 20 אש"ח שהלכו לאיבוד.

אחרי הצבא חזרתי לגרנד דינק 250. חרא של בולם אחורי, קטנוע סתמי לחלוטין, אבל רציתי לחזור. תוך שלושה חודשים נשברתי ועברתי ל-cbr600f3 מסוכנות בטרייד חלקי על הגרנד דינק. הובטח לי שההונדה במצב מעולה ועבר יישור קו ממש לאחרונה. יצאתי תמים, האמנתי וקניתי כלי שנמכר באזור ה-20k לפי ערך של 30 כולל טרייד על קטנוע שבאמת, אבל באמת, היה במצב מעולה. תוך שלושה ימים מהרכישה הלך מיישר זרם, ומאותו היום הצרות המשיכו להגיע אחת אחרי השנייה. אחרי עוד כמה חודשים של סבל מוחלט מכרתי אותו, ממש אחרי שסיימתי לשלם, **בהפסד** של 18 אלף ש"ח. ככה התחלתי את החיים אחרי הצבא.

במשך כמה שנים הייתי עם פחית של סוזוקי ואחריה קורולה. לפני שנה וחצי חזרתי סופסוף. בהתחלה לבורגמן 400 שנקנה מעל המחירון ועבר בדיקה שאמרה דברים טובים - אממה - לא הוכיחה את עצמה בשטח. המון, המון, המון כסף נשפך על "יישורי קו" תמידיים. נקנה ב-9k, הושקעו עליו לפחות אותו הסכום. נמכר בערך ב-4000 ש"ח. אחרי חצי שנה.

היום - vfr800 - כבר כמעט שנה. הושקעו עליו סכומים לא מבוטלים גם כן - אבל הפעם, סופסוף - באמת על יישור קו התחלתי וצפוי ואח"כ בעיקר תחזוקה שוטפת.

מסקנות -
1. אין לי הרבה מזל עם התחום.
2. שילמתי מלאנתלפים כסף.
3. אני לא לומד.
4. אני מת על האופנוע שלי.