רשימת אופנועים , סקוטרים ,שהיו לי בחיי - לשכוח \ לזכור \ להמליץ \ לברוח.

[benern]

ההיסטוריה הדו גלגלית התחילה ב 1979 עם קטנוע היינקל 150 שקיבלתי מאח שלי. ההיינקל כבר אז היה עתיק. זה היה קטנוע שהקדים את זמנו. היה לו התנעה חשמלית בלבד. המצבר היה 2 מצברים 6v מחוברים בטור מה שהבטיח שתמיד יהיו בעיות טעינה כך שהקטנוע היה גם מכשיר הכושר הראשון שלי (התנעה בריצה). בסוף השארתי את הקטנוע במוסך.
(לא היה לי רצף דו גלגלי כי היו לי גם רכבים חלקם מיוחדים כמו ווספה 400, דהשבו, לרק סטודביקר ופיאט 124 ספורט).
הקטנוע השני היה וספה ראלי 180cc . זה היה קטנוע אמין ביותר . רכבתי אתו לכל מקום וגם לטיול עם מורכבת וציוד לדהב שבסיני (וחזרה ). לא זוכר למה מכרתי אותו.
הקטנוע השלישי היה וספה של חברת שליחויות (הקטנוע נגנב ע"י חברת השליחויות כי הייתי סטודנט ועבדתי רק 3 משמרות בשבוע וקבלתי את הקטנוע לכל השבוע. (הם חשבו שככה הם יוכלו לפטר אותי בלי לשלם לי את השכר).
הרביעי היה וספה gs160 שקניתי בפרוטות כשהייתי סטודנט. זה היה הקטנוע דפוק לחלוטין. נטשתי אותו אחרי שהתייאשתי ממנו.
אחרי זה היה לי קטנוע 50cc של בנילי . באותה תקופה חלקתי עם הקטנוע את עיתון הארץ. בימי שישי חילקנו יחד עם הארץ את עיתון העיר שהיה כבד מאוד כך שבכל יום ראשון הייתי במוסך...
אחרי זה הייתה לי הפסקה ארוכה מאוד בה לא יכולתי לרכוש רכב פרטי מכל סוג. בתקופה זאת רכבתי על טוסטוסים c50 שונים שהיו במקומות העבודה שלי.
אחרי שהשתנו הזמנים חזרתי לרכוב עם קטנוע hd200 . בגלל שלא הייתי בעניינים העדפתי לקנות כלי חדש . קרעתי את הקטנוע בטיולים בכבישים ובשבילים. חודש לפני שהרגתי אותו סופית בתאונה , שיפצתי לו מנוע אחרי 13 חודשים ו 26000 ק"מ.
אחרי שנה של התאוששות חזרתי עם אופנוע xt500 . האופנוע היה תענוג צרוף. רכבתי אתו בכל הארץ בכבישים ובשבילים. בסוף נמאס לי מנזילות השמן ובעיות החשמל ומכרתי אותו בנזיד עדשים.
אחרי כל התקלות שהיו באופנוע אשתי הרשתה לי לקנות רק כלי חדש.... התקציב הספיק לקטנוע ג'וימקס 250xi. אין לי מילים רעות לומר על הקטנוע הזה מלבד זה שהתאוצה שלו בעקיפות בין עירוניות מבאסת . צברתי בקטנוע 25 אלף ק"מ בשנה. התכוונתי להחזיק אותו ל 3 שנים... מכיוון שעקב הנסיבות קצב צבירת הק"מ שלי רק עלה הבנתי שאחרי 3 שנים לא יישאר מה למכור.
למרות שהקטנוע אחרי 40000 ק"מ היה ממש חדש החלפתי אותו , לפני חצי שנה, בהונדה באיטגרה. מאז רכבתי כ 15 אלף קילומטר בכיף גדול. זה בלי ספק הדו גלגלי הכי מספק שהיה לי. חסר לי רק האפשרות לרדת לשבילים בנוחות . כך שעוד שנתיים וחצי (אחרי שאסיים לשלם עבור האינטגרה) אולי אחליף ל nc750x עם התיבה הרובוטית . (התאהבתי בתיבת ההילוכים הפנטסטית הזאת).
חפרתי מספיק.