רשימת אופנועים , סקוטרים ,שהיו לי בחיי - לשכוח \ לזכור \ להמליץ \ לברוח.

[TheDevilInside]

כיף לקרוא וכיף להיזכר)
אחרי שהוצאתי רשיון, עבדתי בתור שליח על כמה קטנועי 125 (ג'וקי, דיוק, tgb rs125). לא השאירו רושם מיוחד, אולי חוץ מהtgb, הוא היה פשוט יפה, בולט ומיוחד..

אופנוע ראשון היה er5 שנת 97, כשנה של למידה וטיולים, מהירים יותר ומהירים פחות, עד שחמור על פחית החליט שאני אמור להמשיך ישר לתוך כיכר בבית שמש, אז הוא החליט- ואני זרמתי. טוטלוס, דכאון, ומכירה לחלקים במהירות כדי לא לחשוב עליו יותר מדי (מה שהתברר כטעות, כי אם הייתי נשאר בכליו החוקי עוד שבוע, הייתי זכאי לרשיון לא מוגבל (רפורמת הרשיונות אמרה שמי שיש בבעלותו אופנוע 500 רשיונו משתדרג אוטומטית).
לאחר הפסקה של תקופה, חיפשתי 600 זול, לא מצאתי אחד כזה- והחלטתי לקנות gpz שנת 99 לכמה חודשים. ה"כמה חודשים" האלה התבררו ככמעט 4 שנים. אופנוע שעליו למדתי לרכב, לשייף רגליות, אגזוזים וחרב תחתונה, עליו טחנתי את המגרש בקיבוץ גלויות, עליו רכבתי בנחשונים ז"ל, ונתתי בראש לגדולים וחזקים ממני. חצי מהתקופה הוא היה ללא מסכה, מין סטריטפייטר לדלי תקציב, אבל כיפי. הראה 210 על gps)) (כמובן שלא בארץ, כי אסור).
Cbr929rr שנת 2000-אופנוע אמיתי ראשון (חיפשתי בכלל 600, מצאתי אותו במקרה בפולגז ז"ל). נוח, חזק, אמין, מרגש-אופנוע מעולה, נדיר וכיפי. היה אצלי מעל שלוש שנים של שימוש יומיומי, בתור כלי רכב יחיד, לעולם לא איכזב על דעת עצמו. עד היום מתגעגע אליו ומצטער שמכרתי.
לאחר תקופת כביש ספורט, עברתי לסופרמוטו, ktm640 sm 2002, אופנוע סופרמוטו מקורי, קשיש אבל לא פראייר. האבא של הsmc690.. אופנוע הכי כיפי שהיה לי. וויברטור על 2 גלגלים, מתפרק (במהלך רכיבות עף לי ג'ק צד, רגלית הילוכים, סליידרים, אגזוז-והכל היה נבדק על בסיס שבועי, ברגים עם לוקטייט).
חיוך תמידי, גם ברכיבה של דקה למכולת.
כשעליתי על הקטום הבנתי שאני לא רוכב כזה טוב כמו שחשבתי, והתחלתי לעבוד על זה. החלקות זנב לתוך פניה עם הורדת 3 הילוכים, דריפטים בגשם, ווילי וסטופי כל רמזור התחילו להיות דברים שגרתיים, נכנסתי לתחום, התחלתי להתאמן כדי להתחרות באליפות הסופרמוטו למתחילים. רשיון רכיבה תחרותי, אופנוע הוכן למשימה (אבטוחים למיניהם, תכננתי להתחרות על אופנוע סטוק בן 12 ), ואז התפוצץ לי המנוע. אחרי אוברהול מלא, שעלה כמו האופנוע עצמו, תכנתי לקנות סופר חדש יותר, אבל נבלה כלשהי החליטה אחרת,
והקטום נגנב מתחת לבית, 100 קילומטר אחרי שסיים הרצה(. סופרמוטו-תרכב, תבין! (אני עוד אחזור לזה!).

כדי להתנייד נרכש טייפון 50 שנת 2003, שממש הפתיע אותי! על צמיגים בני 6 יבשים וסדוקים שייפתי רגליות! דוקטי מיובש אני קורא לו)
ואחרון חביב, בנדיט 1200 בן 19, שנקנה כברירת מחדל, מקסימום אופנוע במינימום כסף. חזק (עולה בשני(!), אמין (אצלי קצת מעל שנה ללא תקלות),ונוח. סטריט כיפי ופרקטי, ולא פראייר בכלל אם מודעים למגבלות שלו...

ואי, תכננתי לכתוב בקטנה, יצאה חפירה. תודה לכל מי שקרא, אני בפרץ נוסטלגיה הולך לשתות איזה בלאק לייבל)