כניסה בהחלקה לפנייה – אמנות השליטה

[אברי]

אני לא אצטט - כי יש יותר מידי.
תפקידו של המגזין הוא להעביר מידע נגיש וענייני בנוגע לתחום.

כולם מדברים על תפקידו של המגזין כ-מחנך.
זה לא תפקידו של המגזין לחנך לרכיבה נכונה כמו שתפקידו של הסרט 'רמבו 2' ( שעליו גדלתי ) לא היה לחנך אותי בלהרוג מלוכסנים.

כמו שאתה יודע שאם תשכיב נמוך מידי אתה תנשק את האספלט, ככה אתה יודע שלהחליק עליו כנראה יהיה עסק זוועתי.
אם אתה לא יודע מה הסיכון שאתה לוקח כשהמפתח נכנס לסוויץ', המקום שלך לא על האוכף.

אני לא רכבתי עם כפפות תקופה ארוכה.
ביום שקניתי כפפות היתה ההחלקה הראשונה שלי.
ובמזל נמנע ממני שיעור כואב.
האם ידעתי שכשאני אחליק הידיים ישלחו קודם ויחטפו את מלוא האספלט? ידעתי. האם ידעתי שזה יכאב? ידעתי.
אז למה לא רכבתי ממוגן? הרי בפולגז רק דיברו על מיגון מיגון מיגון.
מה קרה? לא לא הייתי מחונך?

האמת הפשוטה היא שכולם חושבים ( גם ובעיקר אלה שיכחישו את זה ) שלהם זה לא יקרה.
שהיום זה לא היום שבו הם יאכלו את הכדור. שהיום הם ישכיבו לתוך פניות בשכונת מגורים והם לא יכנסו בדלת של רכב.
כולם מאמינים שהם חסיני כדורים. גם כשהם אומרים שהם לא.

האם תפקידו של המגזין לחנך? לא.
זאת לא הפונקציה שלו. המגזין לא לוקח חלק ברכיבה האישית של כל אחד מאיתנו, וכשאנחנו מאבדים אחורי בפניה מהירה אנחנו מתרסקים לבד.
כשהקדמי נכנע לבלימה חזקה מידי והשיעור הפעם בא, על הצד הגבוה - אביעד אברהמי ומר כרוב ( סליחה, את השאר אני לא זוכר ) לא יעשו איתנו פיזיותרפיה מצאת החמה עד צאת הנשמה.

כל אחד צריך לנהל את הסיכונים שלו בשביל עצמו.
ג'ק לא יתן לכם זפטה על התחת כשתשתוללו על הכביש. הוא לא אבא שלכם.
על אופנוע אין 'נהגים של מושב אחורי'.

פעם רוכב ותיק אמר לי שחובת הזהירות היא עליי.
כשהייתי בן 4 רצתי על המדרכה ונפלתי. כאב לי. למדתי שנפילות כואבות אבל הדרך אליהן לא רעה בכלל.
זה היה החינוך שלי.

ערב טוב.