סטרולוק, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שקסדה שתגן עליך במהירות נמוכה לא תגן עליך במהירות גבוהה וההפך? אם זה נכון, האם לא קיים מבחן שבודק קסדות במספר מהירויות ומשקלל את התוצאות?
סטרולוק, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שקסדה שתגן עליך במהירות נמוכה לא תגן עליך במהירות גבוהה וההפך? אם זה נכון, האם לא קיים מבחן שבודק קסדות במספר מהירויות ומשקלל את התוצאות?
http://lanesplitter.jalopnik.com/thi...lme-1736843351נכתב במקור על ידי א הזקן
זה יבהיר איזה עניין או שתיים.
קראתי, התרשמתי, חשבתי ואני לא מבין (או לא קונה את ההסבר).
לא ממש מסתדר לי עם חוקי הפיזיקה שאני מכיר (הניוטונית, לא היחסותית ולא הקוונטית).
בתאונה בה קסדה (עם האבטיח בפנים) נעצרת, אפשר לחשוב על שני דברים: אנרגיה קינטית ותנע או מכה.
לגבי האנרגיה הקינטית, חומר שסופג אותה והופך אותה לצורה אחרת של אנרגיה יעשה את העבודה. זה מה שקורה ברוב הקסדות שאני מכיר.
לגבי התנע: בוא נחשוב על המוח בגולגולת ככדור גומי בתוך חלל מפלדה. כשאתה מאט את התנועה של הנ"ל, הגומי ינוע ויתכווץ. ככל שההאטה תהיה יותר גדולה, ככה הגומי יתכווץ יותר בכיוון התנועה. עכשיו, הנה העניין: מה שקובע כאן הוא שינוי המהירות לדרך שעברת ממהירות התנועה לאפס (דלתה וי לדלתה אל). והדרך הזו לא משתנה כפונקציה של מילוי הקסדה.
בוא ונעשה שלושה ניסויים מחשבתיים: נזרוק את כדור הפלדה עם הגומי שבפנים על שלושה משטחים: גומי, בור מלא בפלסטלינה ומשטח זכוכית.
בגומי, האנרגיה הקינטית תהפוך למתח בגומי (ספיגת אנרגיה קינטית) והמהירות תואט ל-0 (ואח"כ הכדור יעוף בחזרה – לא מעניין). יהיה לך דלתה וי לדלתה אל מסוים.
בפלסטלינה האנרגיה תהפוך לחום והמהירות תואט ל-0 בערך לאורך אותו מהלך, כלומר, דלתה וי לדלתה אל דומה.
את הזכוכית תציב על שתי אבנים קטנות, ותבחר אותה כך שהיא תהיה בדיוק בחוזק המקסימאלי כדי להישבר (ככה שאם תזרוק את הכדור מ-5 ס"מ נמוך יותר היא תישאר שלמה). שבירת הזכוכית תספוג אנרגיה קינטית, אבל אתה שוב במצב של דלתה וי לדלתה אל דומה.
המסקנה – מילויים שונים בקסדות יקבעו מה בדיוק יפעל בזמן תאונה על הגולגולת, אבל זה לא ישנה את התזוזה היחסית של המוח בתוך הגולגולת.
אשמח להסבר למה אני טועה.
עוד מקרה שחוקי הפיזיקה יפים בספרים אך לא במציאות
אני אנסה להסביר לך את זה "בפשטות". שכחת שחלל הפלדה הזה יושב בתוך עוד כדור מחומר סופג שיושב בעוד חלל מפלדה.
החומר הסופג בקסדה 'איטית' סופג במהירות X את האנרגיה כשהוא מתכווץ מעובי של Y סנטימטר למילימטר אחד ומנצל את מלוא יכולת הספיגה שלו.
במהירות X*a כבר לא ישאר לו מה לספוג...
בקסדה 'מהירה' החומר הסופג קשה יותר כך שבמהירות X*a ייתכווץ מעובי Y לאחד מילימטר אבל במהירות X הוא יתכווץ רק Y/b.
ובמילים פשוטות:
קסדת ece - חומר סופג רך - במהירות נמוכה ניצול מלא של יכולת הספיגה. במהירות גבוהה ספיגה לא מספקת.
קסדת snell - חומר סופג קשה - במהירות נמוכה ספיגה לא מנוצלת. במהירות גבוהה ניצול מלא של יכולת הספיגה.
מקווה שהבנת אותי כי אני כבר ממש מבולבל...
בכל מקרה בחזרה למבחן שארפ - הסיבה שבשבילה הוא נוצר וממומן ע"י הממשלה היא אחת: להראות שהקשר בין מחיר לבטיחות אינו 1:1. את המטרה הזו הוא השיג יפה. הם יכלו לעשות מבחן יותר מקיף ולחלק ציונים לפי מהירות אבל יש לי הרגשה שזו תהיה טעות כי אז כולם ירצו לקנות קסדה שמגינה על הראש שלהם ב-300 קמ"ש גם אם בפועל הם נוסעים במהירות זו רק 0.000001% מהזמן. בתכלס גם אם יש להם מובי 125...
אתה מבין אותי כמעט נכון .
כדי שקסדה תגן עלייך בכל המהירויות יש בעייה כי למהירות נמוכה אתה רוצה חומר רך שיספוג אנרגיה.
אבל במהירות גבוהה החומר נדחס ולא יכול לספוג מספיק. משם יש 2 אופציות:
להיתפשר במידות הקסדה כמו שעושים עם קסדות אמריקאיות ושמים יותר חומר מה שבעצם הופך את הקסדה לגדולה וכבדה.
אופציה שניה והנפוצה שמים חומר קשיח יותר.
עכשיו חומר קשיח יותר יעבוד טוב במהירות גבוהה אבל לא טוב במהירות נמוכה.
משם זה עוד יותר מסובך, יש לך את האירופאים שמתבססים על cost 327
יש את הבריטים שזה השארפ שטיפונת מחמירים
ויש את סנל שמחמירים מאוד ומכוונים לכיוון המרוצים.
Si fractum non sit, noli id reficere
adversus solem ne loquitor
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה