^^^^
לצערנו המצב הוא ממש לא כזה, לשר האוצר אין שום יכולת להזיז אף פקיד ממקומו, אפילו לא למשרד שכן, פאק אפילו להחליף לו כיסא נראלי שאין סיכוי...
א.הזקן כ"כ צודק במילותיו, השיכבה הבירוקרטית בארץ שולטת ביד חזקה בכל החלטה, וקבלת החלטה תלוייה רק באינטרס הצר של הפקיד שאמור לאשר את העברת התקציב. אם העברת התקציב תועיל לו בדרך זו או אחרת התקציב יועבר, בין אם התקבלה לכך החלטה מלמעלה ובין אם לאו. אז נכון כולנו חיים כאן באושר יחסי (ישראל היא בין המובילות במדדי האושר ובמדדי השחיתות, ע"פ ה O(E)CD...), ועיקר הפעילות האזרחית שלנו מסתכמת בלקטר על זה שהפוליטיקאים הם ערמת סחי. בטח תיכף יבוא משתמש X שיגיד שאני מדבר שטויות, והכל כאן דבש יונים, ואל לנו לקטר כי במדינות אחרות יכול להיות גרוע יותר. אז נכון, שואה או סוריה זה גרוע יותר, אבל אנחנו לא הרבה יותר רחוקים משם
הבעיה הכי גדולה היא שזה כ"כ מושרש במערכות בארץ, כי ככה נבנו המערכות וככה נבנתה המדינה, מתלאים (צהובים), משנור ומקומבינות. כדי לתקן משהו יש צורך להרוס הכל מהיסוד ורק אז יהיה אפשר לבנות מחדש. הריסה כזאת תתאפשר רק עם הנהגה אמיצה, חזקה וחסרת פניות ובעלת אינטרסים למעט תועלת המדינה נטו, שקרוב לוודאי תעלה אחרי מלחמה רצינית שאינשאללה תכלה את הבניין הירושלמי הכעור שמשקיף על המנורה, על כל יושביו. אבל כאן אני מתחיל לפזר את משנתי האנרכיסטית על גבול ההתלהמות, ולא הייתי רוצה להעיר את האריה, שלא יבוא ויתן לי איזה כאפת איפוס. לכן אמשיך לשבת ולקטר להנאתי לכל מי שמעוניין לשמוע את השטויות שאני פולט. אמשיך לעבוד כמו כלבלב כדי לחזור הביתה לחצי שעה עם הילדים, ולשבוע של חופש בשנה. אמשיך לשתות תה ירוק בערב במרפסת תוך חלומות בהקיץ על מקום טוב יותר לילדים, למרות שאני יודע שיהיה להם רק גרוע יותר. אם רק המחליטה בבית היתה בקטע של רילוקיישן למקום ירוק יותר (מוטיב חוזר) הישיבה במרפסת היתה נעימה ונסבלת יותר.
ציטוט ההודעה בתגובה