על קצה המזלג -
במנוע שתי פעימות, כמו ששמו מרמז אין מהלך נפרד לכל פעולה יניקה/דחיסה/עבודה/פליטה.
כתוצאה מכך, בחלק ממהלך הדחיסה, פתח הפליטה פתוח וגזים שרופים עדיין נפלטים משם, וכדי לשפר את הדחיסה תכננו את הסעפת כך שחלק מהגזים יחזרו ויעזרו בדחיסה.
העניין הוא שכמות ומיהרות הגזים החוזרים שאנחנו צריכים משתנה בהתאם לסל"ד וכדי לקבל מנוע שעובד הכי טוב בכל תחום הסל"ד היינו צריכים ליצור סעפת שמשתנה עם הסל"ד.
מאחר וזה בלתי אפשרי, המהנדסים חלקו בגדול את תחום הסל"ד לשניים - נמוך וגבוה.
בסל"ד גבוה נרצה פינוי יעיל של הגזים ולכן נרצה סעפת פליטה גדולה וחלקה שמאפשרת לגזים לזרום בחופשיות.
בסל"ד נמוך, נרצה "להפריע" לגזים. כדי ליצור סעפת צרה יותר בסל"ד נמוך, ישנו "שסתום כח" שהוא בעצם מחסום (או שניים) שנשלפים מדופן הסעפת סמוך ליציאה מהצילינדר וחוסמים חלק ממעבר הגזים. בסל"ד גבוה המחסומים נשלפים החוצה מהסעפת ומאפשרים זרימת גזים מירבית.