לפעמים יוצא לי ואני חוטא בכך שאני משכנע אנשים לעבור או להישאר על דו"ג.
זאת טעות, לדעתי שכל אחד יעשה את השיקול שלו לטוב ולרע וילך עם ההרגשה הפנימית שלו ורק שלו.

לדוגמא אחי הגדול, זה שהדביק אותי בחיידק, זה שנתן לי את הסיבוב הראשון על באנדיט 400,
אחרי 3 התרסקויות (אחת חזיתית בדלת נפתחת על כביש 4 דרך החלון) החליט לפרוש.
בהתחלה לא הסכמתי כי רכבנו על אופנועים משותפים והיה קשה לקבל החלטה כזו
אבל כשהבנתי שזה ממש לא תלוי בי שיחררתי בידיעה שאולי זה פשוט לא בשבילו.
אולי הוא מעופף ולא אחראי, אולי הוא לוקח סיכונים ואולי סתם המודעות לרכיבה היתה ירודה פעם
לא היו קורסים ולא אינטרנט לשאול שאלות.

מי שחושב לרדת מאופנועים כי הוא מפחד, תן לו.