ברשותכם ידידי חובבי הגריז, לוגמי שמן המכונות, מפצחי הברגים, אשפי החשמל, ואבירי הבנזין.
תרשו לשחוט פרה קדושה אחת בשם "מטפל לבד":
בעוונותיי גם אני שחטתי ופרקתי מנועים, על שמיכה צבאית ישנה בקצה המדרכה ע"י הבית.
עשרות פגרים מכניים שנקראו פעם אופנועים שהגיעו אלי בדרך לא דרך ומצאו עצמם תחת ידיי
וארגז הכלים החלוד שלי.
ביצעתי בהם מעשי סדום, שחיטה והתעללות, החייאה, הנשמה מפה לפה ומלב אל לב.
נהניתי מכל רגע, והייתי בטוח שאני עושה את הדבר הנכון.
הפשעים הגדולים ביותר בתולדות האנשות נעשו במחשבה ואמונה שזה הדבר הנכון לעשות.
עם השנים הכלים השתכללו ואני נשארתי תקוע, פחות ופחות מצאתי את הרצון והצורך לטפל באופנוע
לבד ויותר ויותר נהניתי לתת אותו למומחה לקחת צעד אחורה, להירגע ולתת למקצוען לעשות את
העבודה, עם כלים נאותים, מתוך ידע וניסיון, ושקט נפשי. גיליתי שלפעמים אני אפילו חוסך כסף ושומר
על האופנוע כשאני לא זה שמטפל בו!
נכון שהייתי צריך לחפש הרבה, נכון שעברתי בין מכונאים ושרלטנים שונים ומשונים עד שמצאתי את האחד
עבורי, אבל זה שווה הכל ובינינו, גם הקרנף מאושר מכך.
זה לא פתרון שמתאים לכל אחד לעבוד על המדרכה ליד הבית, לא כל אחד יודע ומצליח להגיע ליכולת מושלמת
של ידיים טובות, מוח חד ידע, יכולת דידקטית ללמוד את מהות המכונה שלו וליישם תאוריה למעשה.
ולכן כל אותם אשפי המכניקה לא עומדים לצערי במבחן האדם הסביר, ותחזוקת הכלים שלהם אינה משקפת
תחזוקת אמת של הרוכב הממוצע.
דווקא אותה רוכבת ששילמה הון קטן עבור טיפול, לוקי ידידי הסובל, ורבים וטובים אחרים הם המדד ליוקר
ההחזקה של כלים כאלה ואחרים.
לפעמים על חלק בעלות זעומה משלמים הרבה מאוד כסף כי העבודה האמתית נמצאת בפירוק מקצועי של
חצי אופנוע עד להחלפת החלק עצמו.
לי היום פחות מתאים לעשות את העבודה לבד, אני שמח להגיע בבוקר עם אופנוע למוסך, ללכת לעיסוקי
ולחזור בסוף היום למצוא את האופנוע נקי ומסודר טוב בהרבה מזה שהגעתי אייתו בבוקר, וכן זה עולה לי כסף,
אבל בשביל זה אני עובד קשה כל יום...
ציטוט ההודעה בתגובה