מכאניקה ורגש משתלבים יפה מאוד, רפואה ורגש לא תמיד.
לעצם העניין: עד לפני שנולדה ידית מומנט לעולם, היית סוגר בורג בעדינות מול מישהו שרואה ואומר לך כמה ללחוץ (הוא מכיר הרי את הידית שלו, לא?) ואתה מרגיש את הקושי שנוצר בסגירה והוא פותח את הבורג ואומר לך אם זה מספיק או לא, וחוזר שוב, כך אתה לומד ומתנסה מעשית. אתה יכול ללמוד גם מטעויות אבל זה עניין אחר.
אחרי שנולדה ידית מומנט לעולם, זה עוד דרך שעוזרת ללמוד בלי לטעות, אבל ידית מומנט לא מחליפה בשום אופן את הרגש והנסיון שאתה צובר בידית רגילה ללא מומנט.
הייתי מסכם את מה שכתבתי כך:
מי שרוצה ללמוד מאדם מנוסה שילמד, מי שרוצה "ללמוד" מידית שילמד. אני העדפתי מאדם מנוסה וכן העדפתי לטעות בעצמי וללמוד מאשר ללמוד רק עם ידית שלא תתן לי את הבטחון העצמי אף פעם, ולא תתן לי נסיון כלל עם ידית רגילה, אלא ידיעה במספרי מומנט ותו לא.
