נשגב מבינתי למה אנשים חושבים שפיקוח והתערבות רגולטורית מוזילים מחירים ולא מייקרים אותם. בהקשר לשרשור שרץ פה בימים האחרונים, שער בנפשך שהמדינה הייתה משיתה פיקוח מחירים על אופנועים מקטגוריית האדוונצ'ר (סתם דוגמא אקראית שקפצה לי לראש....) וקובעת מחיר מקסימלי של 120K (כי 1200GS במחירו הנוכחי יקר מידי),
מה יעצור את יבואנית הונדה למשל למצב את האפריקה טווין באותו מחיר ולגבות פרמיה מקסימלית עליו, כדי להחזיר את ההפסדים (מבחינתה) שיש לה על מכירות של אחיו הגדול הקרוסטורר?
מה היה מונע מאבניר למצב את הויסטרום 1000 גם ב120K, ולמה שמטרו תוריד את המחיר של הסופר טנרה והורסיס 1000 (אם זו אכן הורדה קבועה, ייתכן וזכרוני מטעני), כשממילא כולם מוכרים את הכלים באותו מחיר?
(כמובן שמי שרוצה לרכוש את הGS ישמח, ומי שרוצה את הויסטרום פחות ישמח. אבל מאוד ייתכן שיבואן במוו יחליט שבמחיר כזה, כלל לא משתלם לו להביא את הכלי לארץ, ואז מה, תחייב אותו לייבא את הכלי?)
טוען שזה לא בהכרח נכון? אנא תבדוק (לצורך הדוגמה) למה קוטג', גבינה לבנה, חלב, כולם עולים אותו דבר (פחות או יותר), לא משנה מאיזו תוצרת.
כמדומני שהוא היה ציני באשר לדברים שנכתבו באותו שרשור.
אבל אנסה להאיר את עיניך ברשותך.
ראשית לגבי הלחם המחיר אותו דבר כי יש פיקוח. עיין לעיל מה הבעיות בפיקוח מחירים.
לחלק השני של דבריך, הבעיה כמובן מתחילה מזה, שנדרש "רישיון" לייבא מוצר מסויים-במקרה הזה כלי רכב. תפקידה של המדינה אינו להחליט מי ייבא מה, אלא להסדיר סביבה עסקית תומכת, דהיינו ליצור מערכת חוקים אחידה, שמחייבת את כולם באופן שווה.
אם נשליך את זה לענייננו, מי שבוחר לייבא אופנועים, יידע שהוא נדרש לספק להם חלפים בזמן סביר, יידע שהוא נדרש לתת להם אחריות, וכו' וכו'. אבל אין שום סיבה שהוא צריך לקבל
רישיון לצורך כך, כל התנאים שהוא צריך לעמוד בהם הינם בדיעבד.
בדיוק כמו שכל אחד יכול לייבא טלפונים סלולאריים לארץ בלי רישיון לכך.
ועובדה שמכשירים מסויימים (גם מכשירי דגל), מתומחרים שונה בחנויות שונות, לזה קוראים תחרות. כמובן שבחלק מהחנויות אתה מקבל פחות אביזרים/אחריות במחיר נמוך יותר, וזו כמובן זכותך לרכוש את זה, כמו שפלוני יבחר לרכוש מכשיר מיבואן רשמי במחיר גבוה יותר, אבל זה בדיוק העניין, חופש הבחירה מה לרכוש, איך, ובאיזה מחיר, הוא של האזרח הקטן.
לעניין האופנועים, כל זמן שיבואן נדרש לעמוד בפני עשרות תקנות,
טרם קבלת אישור מהמדינה לייבא (רישיון), א. זה מרחיק אנשים ועסקים שרוצים להיכנס לתחום אבל כלכלית לא משתלם להם=יפחות תחרות-מחירים גבוהים ב. רגולציה כבדה פירושה עלויות ליבואן. על מי לדעתך מגלגל היבואן את העלויות הללו? על הצרכן כמובן. עוד סיבה למחירים גבוהים.
ביום שהמדינה תתערב לעסק בשיקולים העסקיים שלו, יקרה אחד משני דברים: או שהעסק יסגור את שעריו, כי לא משתלם לו כבר
לשיטתו (זכותו המלאה אגב) לייבא אופנועים, או שהוא ינפח עלויות כדי להראות לאותו פקיד שהמחיר של המוצר (אופנוע, קטנוע, וואטאבר) עומד בקריטריונים שהוא קבע, ככה או ככה הוזלה לא תהיה כאן.
כמובן שקיימת אפשרות שלישית (שנוטה להתרחש בדיוק איפה שיש עודף מעורבות ממשלתית-AKA ישראל), שהיבואן ידאג באמצעות לובינג/שוחד/או כל פיתרון אחר, לכך שהפקיד יקבע את ה X % כך שהוא ירוויח יותר דווקא, ואז המחירים יתייקרו.
תוריד מסים ורגולציה, תאפשר לכמה שיותר שחקנים להתחרות בשוק, ולאט לאט נפלאות הכלכלה החופשית יעשו את שלהם.
אבל אני לא אופטימי שזה יקרה בעידן ה"חברתיזם".
מקווה שהארתי את עיניך
ציטוט ההודעה בתגובהנכתב במקור על ידי moosh
