מטה המאבק כנגד העלאת מחירי הביטוח מוקם מחדש

[נעם 1]

חבל שאתה חושב שזה מאבק שולי או זניח, עוד 300 או עוד 800 ש"ח בשנה, תלוי למי, מאמין שהרוב כן יעמדו בזה ועדיין ישארו על דו גלגלי או פשוט ימשיכו לא לשלם ביטוח.
מדובר כאן על העיקרון ועל זה שנמאס לנו לבלוע את זה פעם אחר פעם...

במכלול העוולות שבהן אני צופה יום יום, עוולת הביטוח הדו"ג היא שולית. נקודה.
מי שרוכב ללא ביטוח באופן מודע הוא דביל מושלם ובין זה לעלות הביטוח אין דבר וחצי דבר. מאדם בוגר, שאינו מסוגל לשלם ביטוח חובה, חובה עליו להשתמש בתחבורה אחרת. רכב, תחבורה ציבורית או צמד רגליו.

אבל מכיוון שרובנו כאן בגלל איזה דו"ג כזה או אחר. המאבק הזה אינו שולי לנו. ונכון לעכשיו רק לנו.
אז הוקם שוב מטה המאבק שיורכב מאותם אנשים שהיו שם בפעם הקודמת. ושוב יהיה לנו עוד מאותו הדבר. תלוי את מי שואלים, אם שואלים את מטה המאבק ומי שצידד בדרכו המאבק הקודם הצליח. לא בגדול אבל הצליח. לו שואלים את עניות דעתי, המאבק נכשל. העובדה, שידין ענתבי לא הצליח לגרום לי לשלם 12000 ש"ח בשנה אלא רק 6432 ש"ח זאת הצלחה קטנה מאד.
כשהמאבק עבר להתפקדות, עבורי, הוא הפך בלתי אפשרי. לא אמכור את נשמתי לשטן גם עבור ממון רב ובבוא היום, לו אדרש לכך תקציבית, אפסיק לרכב.

ועכשיו, ארגיז קצת את יושבי הפורום.
המפקח על הביטוח, במבטו הצר, צודק. תיק הביטוח הדו"ג יוצר הפסדים כבדים לפול. במאבק הקודם דובר על הפסד של 250 מיליון ש"ח בשנה. מבטו הכלכלי הצר, שבו כל תיק ביטוח צריך להיות רווחי או מאוזן יאה לתפקידו של המפקח. ולכן הדרישה שהפרמיה תגלם את הסיכון הטהור היא נכונה.
אממה, אי אפשר למדוד הכל דרך החור שבגרוש. גם כי אין באמת חור וההפסד על הדו"ג הוא רק שיהוק קטן ברווחים העצומים שחברות הביטוח גוזרות מביטוחי החובה בכללותם.
דו"ג הוא אולי חיסרון לביטוח החובה אבל הוא יתרון עצום במישורים אחרים כמו:

1. גודש תנועה, מישהו מהמכובדים כאן בטח זוכר היכן אפשר למצוא את המחר בנוגע להשפעות דו"ג על גודש תנועה. למיטב זכרוני המחקר מבלגיה ומדבר על כך שלו 20% מנהגי הרכב היו רוכבים הגודש היה נעלם.

2. חניה.

3. שימוש בתשתיות תנועה.

4. זיהום אויר.

5. חסכון בזמן. למשק.

6. צריכת דלק. שאותו ישראל מייבאת. לא רואה אופנועים שנוסעים על גז מלויתן.

תעזרו לי עם עוד כמה.

מבט רחב וכולל הוא תפקידם של קובעי מדיניות ולא של פקידים. והמפקח הוא פקיד.
וקובעי מדיניות בענייננו הם שר האוצר, שר התחבורה, שר הכלכלה וראש הממשלה. והממשלה בכללותה.

איללכא...ובהצלחה