מרגע שלמדתי לעמוד על דעתי המשובשת והצלחתי למלמל כמה מילים הגיוניות
לקחה אותי סבתא ננה על ברכיה ולימדה אותי קצת על העולם הגדול.
לסבתא ננה הייתה תפיסה חדה, ראיה מציאותית טובה, היא מעולם לא נכנעה
לתכתיבים או לדעת הרוב והייתה יורקת את דעתה בפרצופם של אנשים.
הרבה מאד אנשים פחדו מסבתא ננה ומחריפות לשונה, כמו גם אהבו להצטופף
בצל קורתה וליהנות ממטעמיה ותרכובותיה שהייתה מכינה השכם והערב.
הם היו מגעים לשמוע את דעתה בנושא מסוים, לקבל יעוץ, הדרכה או מילה טובה.
דרך אחת עברה כחוט השני בכל מעשיה והסבריה, העובדה שאף אחד לא ידאג לך,
ילחם למענך, או יגיש לך מתנות בחינם, כמו שהיית רוצה.
אם תרצה תמיד תוכל להתחפר בבור של עצמך ולמרר בבכי על מר גורלך ועל זה שאיש
לא נוקף אצבע למענך, להיות מסכן וצודק ועטף ברחמים עצמיים, כקדוש מעונה,
או לקום ולנקוט עמדה להילחם למען ההצלחה להצליח, או לזכות בכישלון מפואר ולנסות שוב.
בלונדון שתיתי בעיקר בירה והרבה, בארץ מצאתי לי קפה נמס אפילו לא היקר ביותר שאני אוהב.
לפנסיה שלי דאגתי מבעוד מועד, ע"י בחירה של מקצוע שלא היה פופולרי סקסי או מאד מושך.
אבל היום כשאני נושק לגיל הפנסיה (הממשלתית) רוב חברי במקצועות הסקסיים, מסתירים רגש
ירוק, או אפילו לא טורחים להסתיר כלום.
את חברי אני בוחר כפי שאתה יודע, בקפידה וללא דעות קדומות, וזה מוכיח את עצמו היטב.
לפעמים האנשים מסביבי לא מבינים את הדרך בה בחרתי, אבל זה בסדר, הם לא צריכים להבין
זו לא הדרך שלהם.
זו תרומתי לדיון, קצת יותר כבד מצינור השקיה, אבל זה מה שזה...
ציטוט ההודעה בתגובה