רכיבה ראשונה על אופנוע 125 סמ"ק - מכונת חיוכים קטנה

[TundraOG]

היי חבר'ה.
לאורך השנה שבה אני רוכב על אופנועים יצא לי לרכב על 250, 500 ואפילו 900 סמ"ק. הנסיון היחיד שלי על 125 הסתכם בקטנוע יוסאנג שהיה הצעד הראשון שלי לעולם הדו"ג למשך בדיוק 3 שיעורים ראשונים להשתפשפות עד אשר עליתי על ה-CRF250L של המורה. המשכתי עם 250 כאופנוע ראשון ומשם כל הכלים היו גדולים יותר.

היום ישבתי עם קבוצת הרכיבה בבר הרגיל שלנו, ובצחוק זרקתי לבחור היחיד עם ה-125 בקבוצה שאני אקח את האופנוע שלו לסיבוב, שלהפתעתי נענה בזריקת מפתח לכיווני ואיחול הצלחה. עליתי על הדיאלים רודווין 125 בלי באמת לדעת מה לצפות, בגדול הוא נראה כמו גרסא רזה של ה-GS500 שלי. התיישבתי ופשוט התפלאתי מחוסר המשקל המובהק וקפצתי למעלה ולמטה על המושב בהתלהבות של ילד קטן על מתקן שעשועים מתנדנד בקניון. האופנוע הניע בצליל פקפוק שאני יכול רק להשוות לאותו הצליל ששומעים כשעומדים לסיים כוס משקה עם קשית.

מזיז את הכלי לכיוון הכביש ופותח בעדינות את הקלאצ' עם טיפה גז, בדיוק כמו שאני רגיל...וכלום לא קורה. ההילוך הראשון, מסתבר, נמצא שם כקישוט והמלצה בלבד, ואינו באמת מהווה פונקציה כלשהי מעבר לזה. מאיץ עם הילוך שני ל-25 קמ"ש, ממשיך לעלות הילוכים עד להילוך 5 ובערך 70 קמ"ש בעיר בשיוט רגוע, מגיע לפניה ומתפלא כל פעם מחדש מהיעדר המשקל הטוטאלי של הכלי הזה, ובכביש ישר וריק לא יכלתי שלא לצעוק מהנאה צרופה על הדבר הקטנטן הזה, פשוט תענוג של דבר.

חזרתי לבר ונתתי את המפתחות חזרה לבעלים. אחרי כרבע שעה עלינו חזרה על האופנועים וכל אחד יצא לדרכו. הבדל הכח המשמעותי בין הרודווין לג'יאס גרם לי לחייך שוב, הפעם מהערכה לסקארלט ולזריזות שלה. מחשבות רבות עברו לי בראש בנסיעה על הכביש המהיר הביתה (אל תדאגו, לא שתיתי), וכנראה שמתישהו ארצה מאוד לקנות 125 סמ"ק בנוסף לאופנוע העיקרי שלי, נטו כאופנוע פנאי ושעשוע, הם מאוד כיפיים וקלילים והייתי שמח לאחד משלי. הלוואי והייתי בן 16 שוב...