אחת הסיבות שרוב היבואנים ממשיכים לשרוד למרות היבוא המקביל ולמרות האי ביי ודומיהם
היא שבישראל קיימות שתי קבוצות של אופנוענים.
הקבוצה ראשנה היא הקבוצה העשירה והעמידה, אלה שיכולים להרשות לעצמם להשכיב כמעט כל
סכום לרכישה ולהחזקת האופנוע. הם נהנים מהיכולת לשים את האופנוע בבוקר במוסך להמשיך
לדרכם במונית ולחזור אחר הצהרים לשלם ולרכב לשקיעה. הם לא מתחשבנים על מאות/אלפי
שקלים וזה נהדר.
הקבוצה השנייה היא הקבוצה החלשה יותר כלכלית, אלה שמחשבים שקל לשקל, חוסכים בנסיעות
על מנת להמשיך ולשרוד כלכלית, מקמצים, שוחקים סוליות נעלים בניסיון נואל למצוא חלק זול יותר.
אלה מכירים את השוק ויעשו הכל למצוא עסקה טובה יותר, לא כי הם קמצנים אלה כי פשוט אין להם.
עכשיו נחשו לאיזה לקוחות מכוונים היבואנים?