בואו ננער שניה את האבק מהעיניים, המדינה לא באמת מעוניינת לפתור את הבעיות של האזרחים שלה, לא מבחינת תח"צ ולא מבחינת שיפור איכות הנסיעה בשעות העומס בריכוזי אוכלוסין גבוהים. לראיות כל הפיאסקו שנקרא רכבת קלה. אני זוכר שכשהייתי ילד, אי שם בתחילת שנות השמונים, אבא שלי היה מספר לי על התוכניות להקמת רכבת תחתית בתל אביב. עברו כמעט 40 שנה מאז, והפתרון ממש לא נראה באופק. עכשיו מחרבנים את כל איזור גוש דן בתירוץ של בניית רכבת קלה, אבל מחקרים של משרדי האוצר והתחבורה הראו שכשהעבודות יסתיימו (אם וכאשר) הרכבת לא תקל על העומס ולא תעמוד בדרישות התנועה המטרופולינית.
המדינה יכולה די בקלות לפתור את רוב הבעיות, מתן הקלות לדו"ג (כמו שעשו ברוב מדינות אירופה), שיפור התחבורה הציבורית הקיימת, ויצירת נתיבים שרק (רק רק ושוב רק) אוטובוסים יסעו בהם, מניעת כניסה של משאיות ורכבי עבודה לאיזורי ריכוז אוכלוסין גבוהים ועוד ועוד (וזה כמובן לפני שדיברנו על בניית רכבת תחתית שתיתן מענה אמיתי לצרכים). כל החלטה כאן מתקבלת על בסיס אינטרסים ומי מעביר את המעטפה השמנה ביותר למקבל ההחלטה באותו הרגע, ונכונות כללית של השלטון להסתכל אחורה על השריפה הקרובה ביותר שמכבים ולא להסתכל טיפה קדימה כדי למנוע את השריפה הבאה.
אבל אני מה'כפת לי, כל פעם שיש קרנבל ברכבות אני מברך את קרישנה ירום הודו על זה שהחלטתי לחזור לדו"גי ולא לסמוך על התח"צ. את כל העיסוקים עם הרכב העברתי לאשתי, ורק נותר לי לקוות שהיא תמצא עבודה שלא תהיה בתוך כל הביב. כשאני כן צריך להשתמש ברכב, אני משתדל להימנע כמה שיותר מכניסה לשיא הקלחת בשעות העומס.
ציטוט ההודעה בתגובה