ללורנזו היתה סוג של קטסטרופה העונה. פעם שלישי שלורנזו נכשל בהגנה על התואר. בניגוד לדוהאן, רוסי ומרקז שלקחו אליפויות תוך שהם מייצרים את המזל במו רכיבתם, לורנזו זקוק שהכובים יסתדרו עבורו בהתאם.
סגנון הרכיבה של לורנזו דורש שהתנאים יהיו אופטימלים. הסט- אפ, הצמיגים, מזג אויר ועוד. מה שלעיתים קורה אבל לאורך עונה שלמה לרוב לא.

דוקאטי ולורנזו זה סוג של חתול בשק. אולי יצא מהשק נמר ואולי חתלתול. לטעמי, רוסי ומרקז רוכבי פיתוח טובים מלורנזו. מנגד, לדוקאטי יש אחד ג'יג'י דלינייה שהוא משכמו ומעלה בפיתוח וניהול קבוצות מרוצים. לגבי לורנזו, אני חושב שיותר משהדוקאטי יהווה אתגר, החיבור למישליינים, בעיקר אלה שמקדימה יקבע לאן לורנזו יגיע עם הפרא האדום.

איללכא...ולנסיה