ברבות משיחות החולין בפאב ע"י הקסדות והאופנועים המרוחקים מועלים מדי פעם
שמות של אלה שהיו ואינם ובכללם גם ירחוני הרכב למיניהם והגדול שבהם "מוטו".
לאלה שנולדו בתקופות אחרות ולא מכירים את ההתרגשות והריצה לתיבת הדואר על
מנת לבדוק האם הגיעה סוף סוף החוברת המהוללת, הפתיחה של העטיפה וריח הנייר
הטרי, קשה יהיה לי להסביר. אבל נשאלת השאלה, האם עדיין יש מקום בעולמינו למילה
הכתובה בדפוס?
האם פס מהעולם הצורך בחוברות מוטוריות, או שיש מקום גם בתוך שפע המסכים
הדיגיטליים, גם לפינה שפויה אחת?