שושנים באלפים

[השושנים]

אחרי שהתגברתי בשיטה הכורדית על תקלת התמונות כמה תמונות להסבר.



התיק הכחול עשוי מפלסטיק דוחה מים אבל לא עמיד למים בזמן ממושך, הוא טוב בהרבה אופציות יקרות
אבל מי שזקוק לאטימה מוחלטת שימשיך לחפש, אצלנו הוא עמד במבחן גשם שוטף במשך כשעה
וחצי ורק הבגדים העליונים ספגו קצת מים באזור הרוכסן והתפרים, הלקח הוא במידה ויש ודאות לגשם
להוסיף ניילון שמכסה את הכל, אנחנו גם לא בדקנו בעת ההידוק שהרוכסן מכוסה כנדרש המחיר היה
בצורך לייבש כמה בגדים, (על כך בהמשך) נסבל!

התיק השחור הוא תיק הציוד שמתקפל לתיק קטנטן לציוד הרכיבה, נפתח רק בעת הצורך למזוודה נוספת
בהלוך ובחזור.

התיק החום הוא התיק אייתו מסתובבים בטיולים הרגלים שם שמים בקבוקי מים שניתן למלא מכל מזרקה
מחביאים את המצלמה בגשם, חומר הטיול הקלסר המכיל את הפרטים וההסברים על המקומות.

הסבר קצר, די מתסכל להגיע למקום ולא להבין מה אתה רואה יהיה יפה כמה שיהיה, בהרבה ארצות
אין הסבר מלא באנגלית ולכן בכל מקום שידעתי שאהיה הדפסתי חומר הסבר על המקום, אותו קראנו אל
מול האובייקט, מאין מדריך פרטי.

בתמונה רואים קסדה אחת, את השנייה קניתי לג'ינג'ית שם, כיוון שידעתי שיש מבחר גדול וחנות נוספת
(לואיס) בסמיכות ולכן לא היה חשש להיתקע ללא ציוד.

טריק נוסף הוא לקחת חולצות ומכנסיים ש-"בסוף הדרך" היינו כאלה שניתן לוותר עליהם אחרי השימוש,
אחרי יום מסריח או מלוכלך פשוט זורקים לפח, חוסכים את מקום הכביסה, ובכל טיול מוצאים חנות נחמדה
ולא יקרה בה ניתן לחדש חולצות ומכנסיים במידת הצורך.

בנוסף הג'ינג'ית לקח תיק צד הנתלה באלכסון על הגב, לכל אותם הפרטים שנדרשים במהלך היום,
החל ממחטות, דרך עטים פנקסים ושלל עזרים נשיים וגבריים כאחד.



רואים את תיק המיכל המחובר לאופנוע, זה היה אחת ההצלחות של הטיול שקיבלתי עם האופנוע, עליו בהמשך.

[השושנים]

כאן ניתן לראות אותו יותר בבירור,הקטע שכמעת וויתרתי עליו במעמד לקיחת האופנוע מהסכנות.





התיק הכיל כמו שאתם רואים, את בנק הכוח (סוללת הטענה למכשירים אלקטרוניים), את מנעול הקסדות, קרם הגנה
משקפיים בימים אפורים, ארנק ועוד.

כמה מילים על אלה, השימוש בוויז גוזל סוללה וכך בשעה שמטיילים ביעד הסלולרי נכנס לתיק הזה ונטען מבנק בכוח
תיק המיכל נכס לתיק החום וכך בעצם הטלפון מקבל שעות טעינה בעת הטיול. קרם הגנה חשוב בגלל הקרינה מהשלג
ובימים חמים ממש כמו בישראל, את מנעול הכספת קניתי בארץ ובעזרתו הייתי קושר את הקסדות ומעיל רכיבה של
הג'ינג'ית אל הסבל בשעת הטיול, שם אין בעיה להשאיר את האופנוע לא נעול (כולם עושים את זה) אני הקפדתי
להעביר שרוול אחד של המעיל ולכסות את הקסדות הנעולות ככה הייתה הגנה מהשמש/גשם והרווחתי מקום בארגזים
לחליפות הסערה, המעיל שלי, וציוד שלא לוקחים לטיול הרגלי.

שלושת הארגזים והתיק הכחול הם בעצם כל "הבית" שלך לימי הטיול, הם צרכים להיות יעילים, נוחים, ומסודרים
ככה שתוכל להשתמש בהם בשיא הנוחות והמהירות, בחלוקה נכונה. לכל רגע נתון.
הסבר: כשעולים לשנת לילה למלון, אין טעם לסחוב את כל ציוד הרכיבה לחדר, לכן הציוד הזה יחליף בלילה מקום
בארגזים בעוד התיק הכחול בו נמצאים הבגדים ושאר הציוד הנחוץ, אבל המיותר במשך היום יעלה אייתך לחדר.

זה מחייב כמה דקות ארגון בכל בוקר וערב.

מה בארגזים:

נתחיל מהארגז שלכאורה הכי בלתי מנוצל, הארגז האחורי שעליו מחובר התיק הכחול. שם יכנסו כל הדברים שאין
בהם צורך מידי דברים שרוצים שיישארו "לא מעוכים" ודברים שמקטינים נפח מהתיק הקשור. (סנדלים, כלי איפור,
מתנות, כביסה, ציוד עזר לאופנוע וכד'). בתיק מעליו הציוד שאין בו צורך מיידי אבל יש גישה חלקית אליו, (ביגוד
חם, ודברים שאין בעיה למעוך ושיהיו חשופים למזג האוויר). התיק נקשר ברצועת מתיחה לארגז ומעליה רשת מטען
נמתחת.

ארגז שמאל (זה שנמצא נמוך כשהאופנוע על ג'ק צד) חליפות סערה, (גם בבוקר הבהיר ביותר עלול לצפות גשם
במשך היום) וציוד חם נוסף.

לארגז השמאלי והנוח ביותר לאריזה וגישה נכנסים התיק החום, תיק הצד של הג'ינג'ית ובעצירות יוצאים משם
ובמקומם נכנס מעיל רכיבה אחד הכפפות, כל דבר אחר שלא הולך איתנו. (המטרה להיות קלים ונוחים ככל האפשר)

[השושנים]

קיימים תיקי מיכל בכמה גדלים וישנם צורות אריזה אחרות לדוגמה:

[השושנים]

אז עכשיו כשאין תירוץ לאף אחד אפשר סוף סוף להתחיל בסיפור המסע.



יצאנו לכיוון גרמניה לנמל התעופה במינכן, האופנוע כזכור נשכר מהרמן שמקום מושבו בעיירה לנדשוט כ-40 דקות נסיעה
משדה התעופה, הרמן (בחור חביב אוהב מאד ישראלים וחבר קרוב של רבים מהרוכבים המוכרים בארץ) דואג במעמד ההזמנה
לשאול אם תזדקק לאיסוף משדה התעופה בתשלום (50 אירו שזה התשלום גם אם תיקחו מונית באופן פרטי) ניתן להגיע גם ברכבת
לדעתי מיותר ומסורבל, לנו המתינה ביציאת הנוסעים נהגת מונית חביבה עם שיער כחול, שנתנה לנו גם הסברים על דברים
שראינו בדרך.


לנדשוט היא עיירה חביבה שקרוב לוודאי שהייתם מחמיצים אותה אם לא הייתם שוכרים שם אופנוע, יש בה בתים צבעוניים, מבצר,
מדרחוב משגע ואנחנו נפלנו על חגיגות שנערכות אחת לארבע שנים לזכר חתונת הנסיך, אנשים מתלבשים בלבוש מסורתי, נערכים קרבות
אבירים, משתאות, פיקניקים והמון מוזיקה.




את הסידורים והקניות עשינו ממש עם ההגעה משדה התעופה ומשם למלון וסיור בעיר. למחרת בבוקר הלכתי מרחק הליכה לקחתי את
האופנוע ורכבתי למלון לאריזה הראשונה.

[השושנים]

ככה נראית לנדשוט מהמבצר המשקיף על העיר:

[השושנים]

עיר חביבה, לא צפופה, מספר אטרקציות שיעסיקו אתכם כמה שעות, נהר אחד ברווזים וחלונות זוכרים
שסיפרתי לכם שהג'ינג'ית אוהבת לצלם חלונות, אז אני אוהב דלתות ודברים ישנים.




מנעולים, לסיפור המנעולים נגיע בהמשך, כעיקרון כל נער או נערה שמאוהב, בכדי לשמר את אהבתו לעולם קונה מנעול חורט
עליו את שם האהוב/ה נועל אותו על גדר גשר וזורק את המפתח לנהר...בצרפת העירייה גזרה טונות של מנעולים שאיימו למוטט
את הגשר בגלל המשקל...ולמה אני מספר לכם? תראו בהמשך:






אז אחרי שראינו את העיר ארזנו ויצאנו ליום הראשון של המסע לכיוון טירת ליכטיינשטיין כ-4 שעות רכיבה מחולקות.

[miki]

תודה לכל התמונות ההסברים והתיאורים, פשוט תענוג לקרוא. מקווה שיום אחד איישם את מה שהעלת כאן.

[השושנים]

ארבע שעות הן זמן רכיבה ארוך, למרות שמספר הקילומטרים לא מרשים, צריך לזכור כמה כללים:

1. זמן המאמץ המרוכז לרכיבה הוא בין שעה לשעה וחצי המוסכמים על שני הצדדים.
2. כיוון שרצינו להימנע מכבישי אגרה וכבשים מהירים משעממים, רכבנו בין העיירות הקטנות.
3. המהירות המותרת היא 50 לפני שטח בנוי, 30 בתוך העיירות, ו-בין 70-80 בכבישים חיצוניים.
4. יש המון מלכודות מהירות בכבישים, והאירופיים לא מבינים בערך...
5. על מנת שכל הצדדים במסע ייהנו יש מקומות ששיוט איטי עדיף על רכיבה מהירה.
6. באנו ליהנות ולא להשתתף בשום מירוץ, לא מהירות ולא סיבולת.

לכן בחרתי מס' נק' עצירה שנראו לי מעניינות על ציר הנסיעה שנגזר מכמה אפשריות, לפעמים בחרתי
להאריך את המסלול טיפה בכדי למצוא נק' התרעננות נהדרת, מסתבר שהגזמתי, בכל עיר כזו שעצרנו
יכולנו לבלות הרבה הרבה יותר. מה שמביא אותנו למסקנות הבאות:

1. אי אפשר לראות הכל!
2. עדיפה טעימה קלה מאשר בכלל לא.
3. טעם של עוד, הוא התבלין המעורר לטיול הבא!

עצירה ראשונה:





כאן עצרנו לסיבוב קצר של כחצי שעה, עיר קטנה ותוססת המון בתי קפה נהר צמוד, הרבה צבע וריחות.

אז מה עושים בהפסקה כזו?
קודם כל משתחררים, משתחררים מהציוד הקסדות המעילים ומגני הברכיים, אח"כ צועדים ההליכה משחררת שרירים
מזרימה דם ונותנת חופש מתנוחת הישיבה המוגבלת. מנצלים את הזמן להשתחרר גם מצרכים, פיפי עלול להפריע לרכיבה.
דבר נוסף זה אנרגיה וערנות הלאה, עוגה טובה (סוכר) ומנה מרוכזת של קפה חזק (אספרסו כפול ארוך) פשוט ממריצה.
נושמים קצת, מצלמים, ממלאים מים וממשכים הלאה כיוון שהשעון ביום הזה מתקתק כי הטירה נסגרת בשעה 18:00.

הכלל האחרון שצריך לזכור, אם מחליטים להישאר זמן נוסף יש לקחת בחשבון שזה יבוא על חשבון משהו אחר וצריך
לעשות תעדוף נכון.

עוד שעה וחצי של רכיבה ואנחנו בעיר ULM גרמניה על גדות הדנובה.




עיר מקסימה שנגענו בכמה מקומות מעניינים שתכננו מראש, צריך לזכור הוויז מכוון אתכם לכיוון העיר בכללי חשוב לתת לו
נקודת ציון שמעניינת אתכם בכדי לחסוך זמן.

יצאנו לכיוון הטירה כשהשעון לוחץ...הספקנו להגיע ממש לפני הסיור האחרון בטירה בגרמנית...

[השושנים]

עזבנו את הטירה ונשארו לנו עוד כשלוש שעות אור החושך מגיע באזור השעה 22:00

גם את המלון לילה בחרתי בעירה שיש בה מה לראות ככה אנחנו מסודרים לטיול לילה ובבוקר שלמחרת.

זה מה שנגלה לעין כשהגענו.





חניית האופנוע בכניסה למלון תמיד חוויה מרעננת




תם היום הראשון לרכיבה בארוחה בעיר העתיקה ולינה במלון המיוחד.

[השושנים]

בבוקר היום השני לאחר ארוחת הבוקר כשהכיוון שוויץ עוד הספקתי לעשות טיול בוקר קטן, זוכרים שהג'ינג'ית אוהבת לצלם חלונות?

אז בחרתי לכם מגוון קטן של חלונות עד כאן:









כשאתם בחו"ל לא תמיד יש מישהו שיכול לצלם אתכם ביחד בדיוק ברגע שמתחשק לכם, אנחנו מצאנו פתרון:

[השושנים]

ממשיכים לכיוון שתי עיירות ציוריות מימי הביניים בואכה מפלי הריין, שטיין אם ריין (אבן על הנהר) ושפאווזן.





בשתיהן בתים מצוירים מבצר ומדרחוב הומה.




כמה מילים על התחבורה:

לכל אורך הטיול נפגשנו בהמון רוכבי אופניים, צעירים, מבוגרים, אנשי הברזל, קבוצות טיול על אופנים ועוד ועוד, בנוסף
הצעירים בני ה-16 מתניידים על טוסטוסים קטנים בחלקם היסטוריים וחלקם חדשים, מכוניות אספנות, פתוחות, דגמי יוקרה
ואופנועים, המון אופנועים וכולם מוצאים מקומם ביחד בשלום.



והג'ינג'ית מצאה לה את הדברים שהיא אוהבת:

[השושנים]

ואז רכבנו כשבע דקות עד למפלי הריין, כל מילה עליהם מיותרת מי שלא ראה שילך ומי שראה כבר יודע...




משם למוטל על אם הדרך סטייל אמריקה, אכלנו המבורגר מצויין וראינו קצת אמריקה...

[השושנים]

בבוקר יציאה זריזה לכיוון העיר העתיקה בלוצרן שוויץ:





אוורור בעצירות פרט מלנוח ולאוורר את עצמכם חשוב גם לאוורר את המעילים והציוד שסופגים זיעה




הגענו ללוצרן כרגיל חניית אופנועים בהתאם לכללים הפשוטים, אל תפריע ולא תופרע והג'ינג'ית מוצאת חברים:








לוצרן נחשבת לעיר "עשירה" אז גם המכוניות בהתאם:

[השושנים]

אחרי כמה שעות נפלאות בלוצרן, מי שאוהב סגנון זה יכול להשקיע בה גם יותר מיום עברנו לעיר הבאה
העיר THON דומה במקצת ללוצרן אבל בעלת היסטוריה ומאפיינים ייחודיים וגם קרבה אותנו למלון שבו נבלה
הלילה.

שימו לב לעוצמת הירוק ועדיין המצלמה עושה לו עוול, לצערי את הריחות אי אפשר להעביר.










ביקור במצודה של טון



ומשם למלון הממוקם על שפת נחל בעיירה קטנטנה



גשר העץ הזה הוא גשר פעיל לתחבורה ועליו עברנו בדרך למלון.





למחרת הלכנו לצוד מפלים...האמת שגם ערב קודם אבל המשמעותי היה בבוקר...

[levil]

למה לא על הארלי ?