פוט''ש היקר,
קודם כל אני כואב את כאבך ומאחל לך החלמה מהירה וטובה (כאמור הרבה פיזיו רק יכול לעזור).
חבר טוב מהעבודה עשה תאונה על דו''ג לפני כמעט שנה (ריסק את השוק במסלול סופרמוטו בבית שאן) והחליט לרדת מהתחום. היום, אחרי שיקום כמעט מלא ושנה של נסיעות בגוש דן בפחית הוא מדבר קצת אחרת.
בעניין (אי) תרבות הנהיגה בכלל וההתפלגות המגדרית בכל מה שקשור לנהגים חארות, אני מסכים עם קודמי, רוצחים בפוטנציה יש משני הצדדים, ושום דבר לא מבטיח שאם זה היה גבר שהחליט להכיר מקרוב את הקרסול שלך הוא לא היה גם מנסה למזג את הטימקס שלך עם המנוע שלו. יחד עם זאת, על פי רוב, נהגות נוטות להתעסק יותר בדברים שלא קשורים לנהיגה (''מאיפה באת??") בעוד גברים מתייחסים לכביש כאל שלהם ויחתכו או יידחפו בלי בושה.
אצלי הדו''ג חוסך כמעט שעתיים ביום, ומאפשר לי גמישות וניידות מלאות ובעיקר זמן איכות עם הילדים, משהו שכמעט ולא היה לי עם פחית או תח''צ.
מאחל לך החלמה ושיקום מהירים, ומי יודע, לחזור לרכוב אפשר תמיד.