איך החלטתי לוותר על הקטנוע/אופנוע.....אחרי 33 שנה

[etz301]

מההתבוננות שלי....
קודם כל אני חושב שהניידים זה מחלה חוצת מין ומגדר, גם הגברים וגם הנשים מתעסקים בטלפון וזה גורם להסטת תשומת לב מהכביש.

משהו שאני שם לב אצל נשים ופחות רואה אצל הגברים זה התעסקות בדברים נוספים חוץ מהטלפון...איפור, ילדים, תהלים (אני יודע נשמע הזוי, אני רואה לא מעט בנות ישראל קוראות תהלים בבוקר בזמן הנהיגה).

מצד שני אצל גברים יש תופעת הערסיות שאני פחות מזהה אצל נשים. לדוגמא לחתוך אותך ולהכנס לך לנתיב, למרות שהוא שם לב אליך....

[moonshield]

פוט''ש היקר,
קודם כל אני כואב את כאבך ומאחל לך החלמה מהירה וטובה (כאמור הרבה פיזיו רק יכול לעזור).
חבר טוב מהעבודה עשה תאונה על דו''ג לפני כמעט שנה (ריסק את השוק במסלול סופרמוטו בבית שאן) והחליט לרדת מהתחום. היום, אחרי שיקום כמעט מלא ושנה של נסיעות בגוש דן בפחית הוא מדבר קצת אחרת.
בעניין (אי) תרבות הנהיגה בכלל וההתפלגות המגדרית בכל מה שקשור לנהגים חארות, אני מסכים עם קודמי, רוצחים בפוטנציה יש משני הצדדים, ושום דבר לא מבטיח שאם זה היה גבר שהחליט להכיר מקרוב את הקרסול שלך הוא לא היה גם מנסה למזג את הטימקס שלך עם המנוע שלו. יחד עם זאת, על פי רוב, נהגות נוטות להתעסק יותר בדברים שלא קשורים לנהיגה (''מאיפה באת??") בעוד גברים מתייחסים לכביש כאל שלהם ויחתכו או יידחפו בלי בושה.
אצלי הדו''ג חוסך כמעט שעתיים ביום, ומאפשר לי גמישות וניידות מלאות ובעיקר זמן איכות עם הילדים, משהו שכמעט ולא היה לי עם פחית או תח''צ.
מאחל לך החלמה ושיקום מהירים, ומי יודע, לחזור לרכוב אפשר תמיד.

[nihrider]

אז מה אתה עושה כאן בכלל?
תמכור את האופנוע ותעבור לתחבורה ציבורית.

אתה דואג לי? מה עם ה 1.25 מיליון אנשים שנהרגים כל שנה בכבישים בעולם?
כמה בריכות של דם זה? 6.25 מיליון ליטרים של דם חם כל שנה.

אם הבחירה היא לקרקע את כל רוכבי הדו"ג וכל נהגי המכוניות/משאיות/מוניות בעולם או לחסוך חצי מהמספר הזה, אני אשן טוב מאוד בלילה.
אופנועים יהיה אפשר במסלול או בכבישים יעודיים.

[KKatkov]

אתה דואג לי? מה עם ה 1.25 מיליון אנשים שנהרגים כל שנה בכבישים בעולם?
כמה בריכות של דם זה? 6.25 מיליון ליטרים של דם חם כל שנה.

אם הבחירה היא לקרקע את כל רוכבי הדו"ג וכל נהגי המכוניות/משאיות/מוניות בעולם או לחסוך חצי מהמספר הזה, אני אשן טוב מאוד בלילה.
אופנועים יהיה אפשר במסלול או בכבישים יעודיים.

אכפת לי רק מעצמי, כידוע - ומעוד כמה אנשים. איתם יש לי קשר הדוק בהרבה מהתדיינות בפורמים. אלה אנשים שביקרו אותי בבי"ח מדי ערב, שהרימו אותי בשטח כשהאופנוע נפל עליי, שסחבו אותי בעליה שלא יכולתי לעלות בכוחות עצמי - ואני עשיתי את אותו הדבר עבורם.
אנשים שתמיד היו שם כשהיתי צריך אותם, בלי להבחין בין יום ללילה, ומצפים ממני לאותו דבר.
אני ואחוז נכבד מהאנשים האלה אוהבים לרכב על אופנועים. בכביש הציבורי, במסלול ובשטח. אנחנו יודעים שאנשים אחרים נהרגים מידי יום, ועדיין כל בוקר אנחנו עוטים ציוד רכיבה ומתניעים את האופנוע. לפעמים, זה מכה גם במעגל מעט יותר קרוב - בפורום, למשל.
אנחנו רוצים להמשיך לרכב, ומספרי הסטטיסטיקה הם לא סיבה טובה מספיק לוותר על הנוחות וההנאה. ואני אתנגד לכל מה שבא לקחת לי את הכידון מהידיים.
אגואיסטי? כן. אבל אני לרגע לא טענתי שאני טלית שכולה תכלת.

[אRני]

הייתי בוחר ברובוטים, לא הייתי נותן לאף אחד לנהוג בכביש. פחות הרוגים ופצועים.

בקרוב זה קורה, מכוניות אוטונומיות.