34506 ק"מ
שבוע שהג'ינג'ית לא במיטבה בעידן הקורונה לא לוקחים סיכונים והיא נשארה בבית למרות שהכל מצביע שהיא לא חולה בוירוס הארור
אבל עדיף להיות בטוח מלהצטער.
בשבת החלטנו לצאת להתאוור בלי לקבוע מסמרות שעות או כיוון, זמן רב אנו שוקלים לעבור לסביבה כפרית ולנסות אורך חיים קצת אחר
ולאחרונה מתחיל להבשיל התנאים לכך, חלטנו לצאת ולחקור קצת את המושבים באיזור ק' גת נחשון והסביבה.
יציאה רגועה בבוקר, אוויר ירושלמי קריר יחסית ואני ידוע עמוק בלב שאם אצא מירושלים זה יהיה הדבר הגדול ביותר שאתגעגע אליו זה
ולשלג.
מוזיקה באזניות ורכיבה מנהלתית מינוס שיוט רגוע בכבשים כמעט ריקים, החלטתי לשחק שוב את המשחק האהוב עלי "אין ברקסים"
החוקים פשוטים, רוכבים במהירות שלא תגרום לאף אחד להרגיש לא נוח או לא בטוח, לוקחים את הקווים הנכונים הכי מוגזמים שאפשר
(מכירים את זה שבמירוץ ה-GP הרוכבים עולים על הקווים והמדרכה?) במהירות הכי גבוהה האפשרית כל זה בירידות המאתגרות
מירושלים לכיוון כללי בית שמש, כל לחיצה על הבלם מפחיתה את ציון הנסיעה...הג'ינג'ית כמובן לא מודעת למשחק אבל בגלל הכלל
הראשון פשוט גורם לה להיות שקועה במוזיקה שלה ולעזוב לי את הצלעות...אני מאתגר את עצמי ויורד לפעמים נמוך ממה שאני רגיל
שומר על גז קבוע הרבה יותר ויציאות חזקות עם יד רגישה על הגז, תענוג, אחרי סשן כזה הדומה לריקוד הקצב גובר וגובר, ואין לחיצה
על הצלעות מאחורה.
ביקרנו ראינו התרשמנו חלמנו, עלינו קצת למעלה לבר בהר המון אופנועים ולהפתעתנו עדיין שומרים על הכללים, נחמד, הדרך הביתה עברה
שוב איל לו מהדרך הארוכה והמפותלת דרך עין כרם, עוד דקות ארוכות של כביש מאתגר שמוסיף להנאה מהרכיבה.
אומרים על האופנוע שהוא של זקנים, שהוא כלי אנמי, פחחח תרכוב כמו זקן זה יהיה נכון, תתנהג כמו זקן זה יהיה נכון רכוב נכון תבין את
המכניקה המנוע הכללים זה כבר יהיה אחרת לגמרי.
מויי כייף!
חברים שפגשנו:
ציטוט ההודעה בתגובה