35408 ק"מ

בוקר קריר באוגוסט זה די נדיר, לחות גבוהה מעונן אני מצליח להקדים את השעון, רוב האנשים עדיין בשלבי יקיצה ואני כבר על האופנוע
אחרי חימום, המניות ההודיות מציצות את שירי הבוקר, יוצא עם משקף פתוח כמו בכל בוקר לכיוון העבודה, הכביש פתוח, ורכב עירייה זניח
לא מהווה מכשול אמתי להתקדמות, באותו רגע ממש יוצא טנדר דיזל ישן מהכפר הסמוך הוא לא מודע לקיומי ואני לא לשלו...

את הכיכר בשכונה אני אוהב היא בנויה נהדר במיוחד לאופנועים שבאים מהכיוון שלי, יש אפשרות לצפות רחוק לכל הכיוונים, הטופוגרפיה
יוצרת סיבוב שמאלה עם שיפוע קל ממש כאילו תוכן לאחיזה עודפת לאחורי, אי אפשר להגזים במהירות או לטעות בהילוך אפשר פשות לרדת
עוד טיפה שזה תענוג עם גז קבוע, רדיוס הסיבוב גם מאפשר לשמור על גז פתוח ואפילו לתת בקטנה עוד טיפה, חלום...מנגד בכיכר השנייה
הטנדר מתחיל לפנות לכיוון העליה המשותפת לשנינו...

מרגיש את הגלגל האחורי מוצא את מקומו, מוצא את הקו הכי נכון בין פס השמן לחלק היבש וידע היטב את הקו, האופנוע נשמע לי במדויק,
מחכה בחוסר סבלנות לנקודה שאפשר לתת משיכה בגז, בול, גז הישרות הראש כבר בפנייה הבאה כביש ריק, מתייצב על שיא הנתיב לפנייה
המושלמת ימינה רואה בזווית העין את הטנדר מאיץ, מחשב את המהירויות ומבין שהוא יגיע לפני בהרבה, משחרר קצת גז בלימת מנוע מביאה
אותי לשיא הסיבוב בדיוק המהירות שאני אוהב, מחכה שבריר של רגע, למכת ההאצה שתבוא מבט נוסף לכיוון הטנדר והקו הפתוח לי, סיבוב
מצערת הכידון הופך קל יותר האחורי דוחף חזק קדימה הטנדר לוחץ גם הוא גז כנראה עד הסוף, ו....עננת עשן שחור עוטפת את כל הכביש
אין לאן להתחמק ריח דיזל נחות מעורבב בשמן מנוע וסירחון של כפר מתערבב בריח הסבון וקרם הגילוח שמרחתי עלי רק לפני עשר דקות, זוועה
מנסה לעצור את הנשימה ומחפש פרצה לעקוף את המפגע לפני סוף העליה גז עד הסוף, משאיר את העננה הרחק מאחור, הבעסה והריח נשארים...

ברמזור מספיק עוד לחשוב על החוויה מיום שבת כשהצטרפנו לצילומי "פולגז" בדרך אלון וכמה זה נראה כבר רחוק, וחושב שבעצם די מזמן לא
רכבתי סולו בכביש טכניים רק אני והכביש, וכמה מזג האוויר הזה מתאים בדיוק, וכמה מבאס שיש עבודה שצרכים להגיע אליה...