נכתב במקור על ידי
ayalzo
אני רוכב בכביש כי זה הכרח. שתי האופציות האחרות הן או להתפטר ולמצוא עבודה בה אפשר לסיים ב15:30 בתחום מאוד נישתי, או לעקור את מקום מגורי ולעבור לגוש דן (שתי האופציות לא על הפרק).
הסיבה היחידה שבגללה אני רוכב היא שכל עוד צריך להספיק להוציא אותם מהגן ומבי"ס אין לי ברירה. ביום שבו הם יהיו גדולים מספיק ללכת לבד הביתה, האופנוע הולך, ואני חוזר לרכוב בשטח.
נ.ב.
פדגוגיה מעניינת לי את התחת. אופנוע זה מסוכן.הדמגוגיה על כלי רכב היא לא מדויקת. כל עוד אני מחליט עליהם הם לא ירכבו בכביש. מעדיף ילד מתוסכל ששונא את אבא, מאשר ילד מת. אם ילמדו לרכוב בשטח ובתקופה מאוחרת יותר יעשו הסבה לכביש בשיטה שלוקי תאר,זה הרע במיעוטו. אבל רק אחרי שלאתהיה לי שום שליטה עליהם.
לגבי להרכיב ילדים- חד משמעית לא. גם לא תמצא אותי מרכיב כל אדם אחר, או מורכב בעצמי אם זה לא הכרח ואין דרך אחרת .
ציטוט ההודעה בתגובה