
נכתב במקור על ידי
השושנים
"אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים" - (שפיות זמנית)
כל כך מתאים אחרת אני לא רואה סיבה למה דווקא בשבת יום המנוחה האולטימטיבי אני קם מוקדם
מכרגיל.
3600 ק"מ
הכל עניין של זוויות, על ההבדלים אני מדבר, ההבדלים בין הקרנף הכוחני הוי מקס ירום הודו, לבין הורסיס.
פה מתחיל ונגמר הסיפור, זה מתחיל בזוית יד ימין, כשרצית לדרבן את הקרנף סובבת את יד ימין ברמז
של זווית ממש בלתי מורגשת תנוחת כף היד כמעט ולא השתנתה, והוא היה רץ, רץ כאילו אין מחר, מטיס
לחלל אחריו אבני אספלט, מאיים לאבד אחיזה באחורי ו...אז נפתח הוי-בוסט, ברוכים הבאים לגיהינום, או
לגן העדן...הורסיס עדין, פרימדונה לא מבין רמזים, תן לו הסבר ברור תן לו במצערת והוא ירוץ מהר, יעיל,
בלי דרמות, בלי להתנהג בבריונות, שקט מהיר בוטח בעצמו.
אני מניח שההבדל נמצא בתצורת המנוע, 4V עם 4 שסתומים לצילינדר, אטמוספרי פאוור קורוזר אמתי,
עם 140 כ"ס, מול 4 בשורה מודרני, 120 כ"ס יפניים, ששוקל כ-120 קילו פחות ועדיין עולל.
הזווית השנייה היא זווית ההטיה הקרנף מתרסק בזוויות של הורסיס, הוא לא מכיר אותם ובחיים לא יעמוד
בהם, עניין של גאומטריה, אגב אתה לא חייב להיות בנסיעה בשביל להבין את זה, אם תוריד את הקרנף
מג'ק האמצע, בזוית לא מתאימה תמצאו את עצמכם שוכבים על הרצפה, הוא עליך או אתה עליו, הורסיס
צייתן, כוח המשיכה פועל עליו אחרת, או שהיד שלי עדיין תקיפה וחזקה, זכר לאילוף הקרנף.
זווית נוספת היא זווית הישיבה, על הקרנף ישבת בזווית נוטה לאחור, הראש בזוית של אני מחבק את העולם
וכולם על הזין שלי, בעוד בורסיס הזווית ישרה כמעט תשעים מעלות, צופה מתבונן מחפש מטרה חדשה.
וזה נמשך ונמשך בזווית המזלג, זווית מנופי השליטה ועוד, הצורך הזה לפצח את נוסחת ההבדל והתחושה,
חזק ממני עד שאתרגל ואשכח אני מניח, בינתיים הכביש קורא לנו שוב...