4196 ק"מ

כמה ק"מ זה ספונטני?

בכל סוף שבוע בהיר אנחנו יוצאים לרכיבה, ישנן כמה סוגי רכיבה בכמה סגנונות ואנחנו אוהבים את כולם באותה המידה.
יש מקרים ואני מודה, שהשפיצים שלי יוצאים החוצה ואני מעדיף רכיבה רחוקה, על רביצה בשמש בקפה זה או אחר,
אני נעשה קצר רוח, הכל מציק לי, הסבלנות מתרחקת, עד שאני מתיישב על האוכף, משם הכל כבר נראה בהיר יותר והגיוני.

טיול יכול להיות מתוכנן כבר מתחילת השבוע כיוון ברור, קבוצה ידועה,מסלול ידוע עם לו"ז ברור ומשובץ בשאר פגעי היום.

יש גם אפשרות של "יאללה בואי נצא לאיפשהו" עולים רוכבים, מה שבא ברוך הבא, רק הג'ינג'ית האופנוע ואני, אדונים
לרגע על הזמן, הקצב והמקום.

האפשרות השלישית היא להצטרף לקבוצה "ספונטני" היתרונות רבים האפשריות מגוונות אתה לא מחליט על כלום, זורם
מוצא מקום בקבוצה, נכנע לקצב, מתפשר, מוותר אבל מגיע למקומות אחרים, מכיר אנשים חדשים, שומע דברים אחרים.

סבתא ננה אומרת "אם תמיד תלך באותה הדרך, איך תמצא דברים חדשים?" צודקת.

אז השבת התחילה בעצלתיים, החיילים בבית, שזה אומר הערכות אחרת לגמרי ומצד שני שמש חורף הכי חמה שקיץ
אינדיאני יודע לתת והאופנוע קורא לנו מלמטה.

ואז קריאה בפייס, טיול זוגות ספונטני מעכשיו לעכשיו, זמן הג'ינג'ית הולך להתקצר משמעותית. אין כיוון, אין מסגרת זמן
אבל יש נק' מפגש ב-11:00 אנחנו מדוממים מנוע.

יצאנו, איך לא?

בלטרון אני על חצי מיכל לפני היציאה, משהו אומר לי לתדלק...מזל.

הכבישים רצים דרומה הופ בית ג'וברין אחרינו גם המושבים שקף, שומריה, צומת סנסה, רגע..תל ערד?
האוכל בתנור בי-ם והצהרים כבר עברו מזמן.

טלפון בהול הביתה, לחיילים, תאכלו אל תחכו, אנחנו נגיע הגענו ב-15:30.

תזכורת לעצמי, לדלק שוב בדרך הביתה מהעבודה היום...