16670 ק"מ

לאחרונה התחלתי לרכוב ברכיבות הארוכות עם מוזיקה בקסדה, זה לקח לי הרבה זמן להחליט לבדוק את הנושא,
כי הדעה שלי (עדיין) שיש למוזיקה השפעה על צורת הרכיבה שלך בין אם במודע ובין אם לא.

אני מעדיף ברכיבות להתנתק, להתבודד עם המחשבות שלי, חלק גדול מהתובנות שלי האזנה לאופנוע ולטבע הם
המרכבים של ההנאה והחיבור שלי לכלי וה-"הפרעה" של המוזיקה מכהה לי את חלק מהחושים.

הטיעון הנגדי שהטחתי בעצמי, הוא שמוזיקה במיוחד את זו שאני בחור בפינצטה אני מאוד אוהב והיא זרז נהדר,
להמון רגשות שמתפרקות אצלי בחזה ועושות לי טוב על הנשמה.

השילוב של כמה אהבות יכול לעשות לי הרבה יותר אימפקט...אז ניסיתי וטרם גיבשתי לעצמי דעה, אני מפעיל אותה
בעיקר לפי החשק, או הדרך שאני עובר כביש 6 או כביש הערבה יהיו המועדפים עלי עם מוזיקה מין הסתם...

המוזיקה שלי מעורבת, ישן עם חדש, רוק קלסי עם רוק ישראלי, שירי א"י הישנה והטובה, הכל מעורבב ובתנאי שיבחר
על ידי בהתאם לגרסה הזמר והביצוע. ויש משהו מזקק ששיר רודף שיר בדיוק לפי מה שאני מעדיף במינון ובעצמה שאני
אוהב, כן אני לקוח קשה...

את אריק איינשטיין אני אוהב, במיוחד את השירים המוקדמים שלו, את הקול המעושן, הביישנות הניצוץ הממזרי בעיניים,
ההומור העצמי והצניעות, וכמה חסרה לי היום הצניעות הזאת...

אז יצאנו הג'ינג'ית ואני ועוד כמה חברים טובים, לשמוע אריק וכיוון שהמקור נדם מזמן החלטנו לנסות את הדבר הכי קרוב
הבא, את מיקי גבריאלוב שר אריק. מיקי לא צעיר, וגם קול מרשים אין לו, אבל ביצועים נהדרים ואנקדוטות משעשעות
של חברות רבת שנים עם אריק הוסיפו קצת טעם ואולי עוד נגיעה באריק לפני שיהפוך לזמר רפאים, ביחד עם הגדולים האחרים,
מיקי שר ושר איתו כל האולם, הרגשתי כאילו אנחנו קצת חוטאים לאריק ואולי אפילו מקלקלים, והג'ינג'ית אמרה שלהפך, אנחנו
דווקא זוכרים ומתגעגעים ובעצם משמרים, החלטתי שלא להחליט רק לזרום בשקט עם השירים...