30260 ק"מ

"בוא ניסע לכפר הרוא"ה" ככה הג'ינג'ית ביום חמישי בערב. "אומרים שיהיה חם ויפה".

"מה איבדנו שם" (שונא כבישים רגילים ולא הצלחתי למצוא בשלוף כביש מעניין לשם).

"יש המלטה נדירה של כלבי מאלמוט"

"אבל יש לנו כבר שני כלבים" (כרגע שלושה אבל זמני).

"רק לראות"

ב-ט-ח....

סקירה כלילית בגוגל מאפ זה לא ממש רחוק ויהיה חם וכייף, וג'ינג'ית שמחה זה ברכה...נרכוב.

בדיקה עם א'... יצטרף, למרות כל דברי הכפירה תן לו הזדמנות והוא על האוכף, עדיין לא יודע כמה זה בוער בו.
כביש 1 עובר מהר הנאה מלאה וניידת עצבנית שצועקת לי ברמקול בירידות של שער הגיא, לא הבנתי מה אבל
הורדתי מהירות, תדלוק, ניפוח צמיגים מפגש עם א' ויאללה לדרך, כביש 1 עוד סביר אם אתה משחק סלאלום עם
הפחיות שעל הכביש, כביש 4 סיוט מצלמות מהירות כל מטר תנועה מגעילה וא' נעלם באופק בלי חשבון לכלום.

את החזרה החלטנו לעשות דרך השטחים כביש אלון ומזרח ירושלים, עדיף על פני הכבישים המשעממים הרגילים,
הכבישים פתוחים רחבים נהיגה כפרית, אבל הנוף השקדיות והירוק...מדהים, גם הכפר חאוורה מזכיר את עזה...
אגב הבטיחו יום חם...אז הבטיחו.