זה הרבה יותר מסובך ממה שאתה חושב, קהילת הרוכבים הוותיקים בי-ם הייתה מצומצמת מאד בשנות השבעים של המאה הקודמת,
מתוכם צמחו כמה וכמה בעלי מוסכים, המבוגרים ביותר אלה שטיפלתי אצלם בתור נער מתבגר וונטרה-ICM דני סילון לג'אווה פרשו לפנסיה
עם שאר בעלי המוסכים גדלתי ביחד, אמיר מרמזור היה בן כיתה שלי כל התיכון, יוני מיוני אופנועים חבר קרוב כבר 40 שנה, יואש מ-YD למד
שנה מתחתי בבית הספר היסודי ואנחנו מכירים תקופה דומה.
עכשיו, מוסך זה שם ברשם חברות, לכל מוסך מספר מכונאים שמשתנים במשך השנים, את הרקורד המכונאי של אמיר יואש ויוני אני מכיר אבל
בפועל לא תמיד הם שעובדים על האופנוע, ולכן נותר לך לסמוך על שיקול דעתם בבחירת העובדים.
אצלי יש מכונאי לכל עבודה, לטיפול שגרתי תקופתי צריך מוסך שאני מרגיש בו נוח שיקבל אותי ואת השיגעונות שלי בהבנה ויהיה הוגן במחיר.
לטיפולים שמצרכים קצת יותר פדנטיות, ידע או יכולת הקפדה על פרטים כמו שאני אוהב יש מכונאים אחרים. גם הם נבחרים על פי המשימה.
האופנועים שלי השתנו במשך השנים והמוסך התאם גם על פי סוג האופנוע וזמינות המוסך לחלקים (חלקם קשים להשגה) ויכול החיפוש שלהם
ברשת.
המכשול הנוסף הוא משלוחים שעובדים עם מוסכים נבחרים ומוזילים מחיר (צמיגים בעיקר). אבל העיקר מבחנתי זה הדיוק והפדנטיות, אני שונא
אלתורים ועבודה חובבנית.
בקיצור מוסך שהוא חבר תמיד טוב שיש. וחשוב לדעת מה החזקות ומה החולשות של כל מוסך.
וחוב קטן לאמת ולא' שהתעקש איתי בתיקון המחרשה שאין צורך לחתוך חוטים ואני הייתי בטוח שכן, מודה, הוא צדק אני טעיתי, למזלי הייתי מספיק
נחוש לא לעשות שום דבר שאין ממנו דרך חזרה והעברתי את העבודה למומחה.