35202 ק"מ
בדרך כלל בתאריכים האלה הג'ינג'ית ואני נמצאים בטיול השנתי שלנו בחו"ל, הפייס האכזר מזכיר לי זאת בכל יום באוסף תמונות ממקומות שנראים
עכשיו כל כך רחוקים, התכנון הראשון היה לטוס ביוני לנורווגיה, הכנתי מסלול שמכסה כמעט הכל, בררתי התייעצתי והייתי רגע לפני לחיצה על הכפתור
הזמן, ואז פרצה הקורונה, שמנו הכל על הולד, ובינתיים במסגרת הזמן ובמחשבה שהיא (הקורונה) תיעלם מחיינו הכנתי תוכנית ב' לפרינאיים הפעם
מפסגה לפיסגה, מה שאומר מעברי הרים בנק' השיא והעיירות והפארקים שבדרך ושוב דחייה, כאופציה נוספת אפשרית תכננתי מסלול בפורטוגל, וגם
הוא נכנס למקפיא, בקיצור יום ההולדת שלי הגיע והג'ינג'ית מפתיע אותי בטיול לגליל צימר מפנק עם בירכת שחיה פרטית ונוף הרים, אז ארזנו 3 מזוודות
אופנוע ויצאנו לצפון, כביש שש המיותר טס לי בין הצמיגים רק בשביל לגמור אותו כמה שיותר מהר, כבישי הצפון הנהדרים מזמינים פשוט כייף. הורסיס טס
לו כאילו אין מחר, לא מעניין אותו המזוודות לא מעניין אותו המשקל תן לו לעשות את העבודה והוא לא יתלונן בכלל, במקרה מצאנו מסעדה מעולה ע"י עמוקה
עמוק בתוך יער קק"ל בדרך מאתגרת ומפותלת כמו בחו"ל (רק כמו אבל זה מה יש) אוכל טעים וכן חזרנו גם למחרת ואוויר הרים. נחנו אכלנו התפנקנו ולא
הפסקנו להזכיר את הטיולים בחו"ל...סוג של געגוע.
ציטוט ההודעה בתגובה